נפגשים בספטמבר בעולם ירוק יותר

תערוכת משוב שהחלה את דרכה בקיבוץ גלאון חוגגת 31 שנה לקיומה יהיה זה מפגש חקלאי מרגש במיוחד שיתקיים לאחר  למעלה משנה שלא התקיימו כנסים ותערוכות ⋅ לארוע החקלאות הגדול בישראל הכולל מפגש נדיר בין חקלאים למשווקים בין טכנולגיה וחדשנות לחקלאים יתווספו עולמות תוכן נוספים שסינרגיים לחקלאות כמו : מיחזור ואנרגיה מתחדשת.

איך שומרים על ההיסטוריה ומחדשים אותה בו בעת? איך מאירים את הזרקור על הדרך הארוכה של החקלאות הישראלית, חקלאי ישראל והטכנולוגיה החקלאית ולצד זה – מסתכלים גם על העתיד לבוא ועל פיתוחי המחר?
ביוני הקרוב, תתקיים  בפעם ה-30  תערוכת משוב , והפעם עם שדרוג  ושילוב עם עולמות  האנרגיה המתחדשת , המיחזור בפרט ועולמות הקלינטק בכלל ,זו תהיה תערוכה חקלאית גדולה, חשובה ומרכזית בארץ. לאורך השנים כינסה  התערוכה בגני התערוכה עשרות אלפי מבקרים שהגיעו להכיר מקרוב את התוצרת החקלאית המיוחדת ביותר שיש יחד עם הפיתוחים הטכנולוגיים שהופכים את ישראל למעצמת החקלאות שהיא ראויה להיות. התערוכה הייתה בעיקר מקום מפגש  שמחבר בין אנשים  ובין חברות מקום שנוצרים בו  שיתופי פעולה וחיבורים שלא היו מתקיימים  ללא תערוכת משוב. התערוכה היא בית למשווקי התוצרת והתעשייה החקלאית להגיע בקלות ובמהירות לאנשי מפתח מהארץ ומחו"ל, לקדם שיתופי פעולה ולהניע את גלגלי התעשייה. מגדל זן הפלפלים המיוחד מהערבה או יזם ההשקייה מהגליל יכולים לפגוש עשרות גורמים בקלות ביומיים של תערוכה במקום לקבוע סט אינסופי של פגישות ברחבי הארץ ובחו"ל.
התערוכה היוותה לאורך השנים קרש קפיצה שהגביר את אחוזי הייצוא של חקלאי ישראל באופן ניכר ופרץ את הדרך לשווקים חדשים ולא מוכרים, כאשר זו בעצם הנחת הבסיס: כשהחקלאי הישראלי הולך קדימה, המשק החקלאי כולו – הטכנולוגיה, התעשיה, הפיתוחים – הולכים קדימה יחד איתו.*
אז לאן מתרחבים? מה היעד הבא? מה האתגרים הבאים שהתערוכה הציבה לעצמה? שנת הקורונה הביאה קשיים עצומים על כל שרשרת הייצור החקלאי. החל מגופים מוסדיים שהפסיקו לצורך תוצרת חקלאית, דרך פגיעה בתמיכה וסובסידיה ממשלתית ועד החלטות פופוליסטיות של יבוא חסר רסן ופגיעה ביכולת הייצוא. תערוכת משוב  שתיערך בספטמבר 2022, תיהיה זו הזדמנות מצויינת לפגוש את כולם ,על פי התחזיות ישראל כולה אמורה להיות מחוסנת ובשלבי יציאה מתקדמים מהקורונה. התערוכה מיועדת להיות 'חגיגת היציאה' של המשק החקלאי מהמגיפה והתנעה מחדש של מערכי השיווק, הנטוורקינג והייצוא החקלאי בישראל.
יעד הנוסף הוא הרחבת התערוכה גם לעיסוק בענפי החי השונים ובתעשייה הנלווית אליהם. אם בעבר גידולי הצומח ופיתוחיהם היו המרכז – כעת תחום נוסף יוצא לדרך ונפתח גם הוא לקשת המבקרים, היזמים והצרכנים של התערוכה.
גולת הכותרת של שדרוג וקידום התערוכה הוא כניסה לעולם הקלינטק – התעשייה הירוקה והמקיימת. התערוכה תהיה בית לפיתוחים החשובים בתחום, הנגשתם לחקלאים, יצירת "מאצ'ים" בין חקלאים ליזמים ויצירת הבסיס להמצאות שעוד יבואו.
הקלינטק החקלאי מהווה את גולת הכותרת של החקלאות בעשור השלישי של המאה ה21 – לקחת את המשק כמו שהוא, את הפסולת כמו שהיא ואת תוצרי הלוואי של החקלאות כמו שהם – ולהפוך אותם למשאב כלכלי במקום למפגע. כך, הגג של הרפת יכול להפוך לשדה סולארי מכניס. הפסולת החקלאית והפגרים יכולים להפוך לביו גז. מאגר המים יכול להפוך לשדה סולארי צף (!) ועוד ועוד.
בחרנו להאיר את הזרקור בכתבה על מגוון פיתוחים קיימים בעולם הקלינטק ועל הwin-win שלהם לכל הגורמים המעורבים. במציאות בה שדרוג כלכלי של המשקים החקלאיים הוא הכרחי – בשורת הקלינטק היא משמעותית מאוד. החקלאים יכולים גם למחזר – וגם להגדיל את הרווחיות. גם לעמוד בתקנות – וגם להרוויח.
* * *

"אני חושב שהמודעות בקרב חקלאים למיחזור הולכת וגדלה. החקלאים רוצים למחזר. כמובן, אנחנו מתמודדים יום יום עם קשיים ואתגרים רבים וזה לא קל להשקיע משאבים של זמן בכסף במיחזור במידה וזה פוגע בנו כלכלית". את עופר בידר, לולן מנתיב העשרה ב20 השנים האחרונות, פגשנו במהלך השנה האחרונה. דרך מקרה הבוחן הפרטי שלו ניתן ללמוד הרבה על האתגר שניצבים בפניו חקלאים שרוצים למחזר ולפתח את הטכנולוגי הירוקה. "תשמע סיפור שקרה. את פגרי העוף אנחנו מפנים למרכזי מיחזור שכבר עולים על גדותיהם. לא יוצא מזה המון. פנו אלי עם הצעה מעניינת – יוזמה שבה החקלאי קונה מקפיא ענק, מקפיא את העופות, משמר אותם כך שלא יירקבו ומעביר אותם למפעל שבו מייצרים מחלקי העוף ביו-דיזל (כלומר דלק ביולוגי, דלק שמופק משריפה מיוחדת של חומרים אורגניים). אפילו את העצמות שנשארות בתהליך המפעל תכנן לגרוס ולהפוך לקלציום שישמש למזון בעלי חיים. 100% ניצול והפקה מחדש של חומרים. אבל.. זה נעצר. התוכנית לא אושרה. אולי בגלל השינוע, אולי השימור. לא יודע בדיוק".
מילותיו של עופר הן פתח למורכבות בעולם המיחזור, שבו פתרונות שיצירתם יקרה בטווח הקצר הופכים משתלמים וכלכליים בטווח הארוך. כל יזם או יצרן צריך אשראי כדי לפתח ולהוציא לפועל את יוזמות המיחזור שלו – אשראי שלא תמיד מגיע. וכך, למשל, רעיון פורץ דרך של מיחזור פגרי עופות יורד לטמיון.
"אחרי שהיוזמה של מפעל הביו-גז נפלה חיפשתי פיתרון אחר. מצאתי מפעל בקנדה שמייצר מכונה שהופכת את הפגרים לקומפוסט בסביבת הלול, בלי צורך לשנע. מדובר במתקן בקוטר של 2 מטר ובאורך 20 מטר. צינור ענק שמסתובב פעם ביום. זורקים את הפגרים בתחילתו, מוסיפים נסורת או עץ גרוס בשביל הפחמן. החנקן והלחות של העופות יחד עם הפחמן יוצרים את תהליך הקומפוסטיזציה ואכן תוך שבועיים מהצד השני יוצא קומפוסט. כך אני גם חוסך עשרות אלפי שקלים בשנה על פינוי הפגרים וגם ממחזר. מדובר על מכונה לא זולה. 250 אלף ₪. משרד החקלאות נתן תמיכה קטנה ללולים שביקשו לרכוש את המכונה. גם אם לא מדובר בהמון קומפוסט – זה תהליך חשוב". ניתן לשאוב הרבה אופטימיות מהסיפור הזה, שמהווה דוגמה מאלפת לפתרונות המקומיים שיכולים להקפיץ מעלה את אחוזי המיחזור בעולם החקלאי.מי שהוציא לפועל יוזמה דומה הוא מוטי נחום, שפועל בתל יוסף. אחרי שהיה יועץ בכיר במשך 7 שנים לשר החקלאות הקים חברה שנקראת שטאנג אקו, שמחזיקה כיום את אחד המתקנים היחידים בארץ ליצור ביו-גז. "זו טכנולוגיה מוכרת ונפוצה מאוד באירופה, שם יש למעלה מ12,000 מתקנים כאלה. המתקן מבצע עיכול אנאירובי של פסולת חקלאית יחד עם פסולת תעשייתית מתעשיית המזון. חומרים אורגניים. היא הופכת אותם לגז שמפעיל גנראטור. את החשמל שנוצר בתהליך אנחנו מוכרים לרשות החשמל. אנחנו יושבים בתל יוסף מטפלים היום ב4 רפתות קיבוציות וככה בעצם נוצר יתרון לחקלאי – עלות הטיפול בפסולת החקלאית יורדת לאפס. בניגוד לאתרי הקומפוסט אין אצלנו דמי קליטה – את הערך הכספי אנחנו מפיקים מהחשמל והגז. לצערי הטכנולוגיה שלנו לא נתמכת על ידי המדינה, על אף שזו השיטה הכי ירוקה וסביבתית שקיימת. אנחנו מונעים שחרור של גז חממה לאטמוספרה ועוזרים למדינה לעמוד באמנה להפחתת גזי חממה שעליה היא חתומה".
‎דוגמה מאלפת נוספת מגיעה אלינו מעמק הירדן, שם מערכת סולארית שצפה על המים מספקת 880 קילוואט – צריכת חשמל של קיבוץ. המערכת – הגדולה מסוגה בארץ – הוקמה על פני מאגר ירמוכים של אגודת המים בעמק הצף הירדן הממוקם בסמוך לגבול ירדן. זהו הפרויקט הסלולארי השני  של  אגודת המים ושותפתה חברת נופר אנרגיה, לאחר שהפרויקט הראשון, שהיווה סנונית ראשונה בישראל למערכות יובל סלולאריות צפות על מים, נחנך בסוף 2018 ע"י שר האנרגיה יובל'שטייניץ. מאגר ירמוכים נבנה ע"י אגודת המים במסגרת הסכם השלום עם מדינת ירדן בשנת 1994 לטובת אגירת מי הירמוך, לצורך עבור השקיה חקלאית והעברת הגדול מים לאיגום בכנרת המים בעמק ממלכת ירדן והוא  שתי  מטרות מבין מאגרי הירדן.  למערכת מרכזיות:  האחת, ייצור חשמל תוך שימוש באנרגיה ירוקה והשנייה, הורדת התאיידות המים האדירה בצורה משמעותית. בניית מערכות סולאריות צפות על מים במאגרי חקלאות הן פתרון יעיל ומוכח בייצור חשמל, תוך שימוש באנרגיה ירוקה והורדת התאיידות המים במאגרים. לפיכך הן בעלות פוטנציאל לשינוי משק האנרגיה הישראלי והעולמי, בנוסף המערכת משתמשת בשטחים שכבר מנוצלים לצורכי חקלאות, ולא נזקקת לנצל שטחים נוספים.
‎פיתוח פורץ דרך נוסף מגיע מקיבוץ מעלה גלבוע, שם הוקם מטע סולארי – בו טורבינות מספקות חלק ניכר מאספקת החשמל של הקיבוץ יחד עם קבוצת דוראל. שפע של מתקנים ליצור אנרגיה ירוקה נמצא במקום בנוסף לטורבינות, החל מפאנלים סולאריים ועד אנרגיה מתחדשת מזרמי מים.

* * *

‎דרך 4 הדוגמאות הפשוטות הללו נגענו בחלק קטן בלבד מהפיתוחים שכבר קיימים בישראל. האתגרים הם רבים – דרושה תעוזה, חדשנות ויצירתיות כדי לשנות את האופן בו המשק המסורתי פועל. התמיכה הממשלתית ביזמות ירוקה קיימת אך לא תמיד מספיקה. החקלאים והמבקרים  שיגיעו לתערוכת משוב יחשפו   לטכנולוגיות חדשות. החקלאים והיזמים צריכים לחפש אחד את השני, וכמובן לבדוק את הכדאיות של ההשקעה.‎אלו הם יעדי ההתחדשות של משוב לתערכות אגרו משוב- ומעתה קלינטק משוב – הותיקה והחדשנית. תחרות "גרין טן" של משוב שמעניקה אותות לרשויות ולפיתוחם  ירוקים היא שבישרה את  בוא המהפכה – שעכשיו הולכת להתעצם יותר ויותר. כך, התערוכה תהיה בית לפיתוחים חקלאיים, טכנולוגיה חקלאית בענף הצומח והחי לצד גם פיתוחים ירוקים חדשניים. הקשרים שיווצרו בין כל הגורמים יהיו גם בסיס לפיתוח טכנולוגיות חדשות ושיתופי פעולה חדשניים שמהם ירוויחו כולם.
‎אנחנו רוצים לראות עולם ירוק יותר, טכנולוגיה חדשנית יותר וחקלאים שמתפרנסים  בכבוד משוב 2021 תהיה הבית לכל אלו ביחד. ניפגש בגני התערוכה!
במסגרת הסכם השלום עם מדינת ירדן בשנת 1994 לטובת אגירת מי הירמוך, לצורך עבור השקיה חקלאית והעברת הגדול מים לאיגום בכנרת המים בעמק ממלכת ירדן והוא  שתי  מטרות מבין מאגרי הירדן.  למערכת מרכזיות:  האחת, ייצור חשמל תוך שימוש באנרגיה ירוקה והשנייה, הורדת התאיידות המים האדירה בצורה משמעותית. בניית מערכות סולאריות צפות על מים במאגרי חקלאות הן פתרון יעיל ומוכח בייצור חשמל, תוך שימוש באנרגיה ירוקה והורדת התאיידות המים במאגרים. לפיכך הן בעלות פוטנציאל לשינוי משק האנרגיה הישראלי והעולמי, בנוסף המערכת משתמשת בשטחים שכבר מנוצלים לצורכי חקלאות, ולא נזקקת לנצל שטחים נוספים.
‎פיתוח פורץ דרך נוסף מגיע מקיבוץ מעלה גלבוע, שם הוקם מטע סולארי – בו טורבינות מספקות חלק ניכר מאספקת החשמל של הקיבוץ יחד עם קבוצת דוראל. שפע של מתקנים ליצור אנרגיה ירוקה נמצא במקום בנוסף לטורבינות, החל מפאנלים סולאריים ועד אנרגיה מתחדשת מזרמי מים.
‎דרך 4 הדוגמאות הפשוטות הללו נגענו בחלק קטן בלבד מהפיתוחים שכבר קיימים בישראל. האתגרים הם רבים – דרושה תעוזה, חדשנות ויצירתיות כדי לשנות את האופן בו המשק המסורתי פועל. התמיכה הממשלתית ביזמות ירוקה קיימת אך לא תמיד מספיקה. החקלאים והמבקרים  שיגיעו לתערוכת משוב יחשפו   לטכנולוגיות חדשות. החקלאים והיזמים צריכים לחפש אחד את השני, וכמובן לבדוק את הכדאיות של ההשקעה.
‎אלו הם יעדי ההתחדשות של משוב לתערכות אגרו משוב- ומעתה קלינטק משוב – הותיקה והחדשנית. תחרות "גרין טן" של משוב שמעניקה אותות לרשויות ולפיתוחם  ירוקים היא שבישרה את  בוא המהפכה – שעכשיו הולכת להתעצם יותר ויותר. כך, התערוכה תהיה בית לפיתוחים חקלאיים, טכנולוגיה חקלאית בענף הצומח והחי לצד גם פיתוחים ירוקים חדשניים. הקשרים שיווצרו בין כל הגורמים יהיו גם בסיס לפיתוח טכנולוגיות חדשות ושיתופי פעולה חדשניים שמהם ירוויחו כולם.
‎אנחנו רוצים לראות עולם ירוק יותר, טכנולוגיה חדשנית יותר וחקלאים שמתפרנסים  בכבוד משוב 2021 תהיה הבית לכל אלו ביחד. ניפגש בגני התערוכה!