הגיע הזמן לבקש סליחה מהחקלאות הישראלית

נכנסנו לחודש הרחמים והסליחות – ואני קורא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שהוא אדם מאמין, לבקש סליחה מהציבור על הקונספציה שמוביל האוצר כבר עשור: “הורדת מכסים ופתיחת היבוא תגביר את התחרות ותוריד את מחירי התוצרת החקלאית.”

הקונספציה הזו נכשלה כישלון חרוץ. מחירי התוצרת החקלאית בישראל לא ירדו – הם רק עלו. ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם, והציבור הישראלי משלם ביוקר ומרגיש את זה בכיס.

הכישלון של מדיניות היבוא

במקום לעודד את החקלאים, המדינה בחרה להקל על היבואנים. אלא שהיבוא לא הוזיל את המחירים, אלא להפך – הוא שירת בעיקר את היבואנים שהרוויחו, בעוד הצרכנים נותרו עם חשבון מנופח. מלחמת רוסיה–אוקראינה החריפה את המצב, עם עלייה של עד 50% במחירי האנרגיה והגרעינים (חיטה, תירס וכו'), שהובילה לעליות חדות במחירי הלחם, הבשר, העופות, הדגים ומוצרי החלב.

הזנחה מתמשכת של החקלאות

לצערי, בעשור האחרון מדינת ישראל שמה את יהבה על יבוא תוצרת חקלאית במקום לחזק את החקלאים המקומיים. כך נחלשה התחרות, ירד מספר החקלאים, ודור ההמשך כמעט נעלם. התוצאה ברורה: מחירים גבוהים ואובדן הביטחון התזונתי שלנו.

וזה חמור במיוחד כאשר מסתכלים קדימה – עד שנת 2048 צפויה אוכלוסיית ישראל להכפיל את עצמה. המשמעות היא שנצטרך לייצר פי שניים מזון. אם לא נשקיע כבר עכשיו בחקלאות, נהיה תלויים לחלוטין בעולם החיצון – ונשלם על כך ביוקר, תרתי משמע.
החקלאות הישראלית – הפתרון האמיתי

החקלאות שלנו היא מקור לגאווה: חדשנית, מתקדמת, כזו שמעוררת עניין וחיקוי ברחבי העולם. הבעיה היא שבישראל מזניחים אותה. פעם, לפני עשור, התוצרת החקלאית המקומית הייתה מהזולות בעולם בזכות כמות גדולה של חקלאים ותחרות בריאה. היום המצב הפוך.

כפי שישראל השקיעה במאגרים, בהתפלת מים ובתשתיות שהפכו אותה למעצמת מים – כך עליה לפעול גם בחקלאות. השקעה שתבטיח יציבות, תוזיל מחירים, תחזק את הכלכלה – ואפילו תתרום לביטחון הלאומי שלנו.

מסתכלים קדימה – מה צריך לעשות?

במקום לעודד יבוא, הגיע הזמן לעודד את החקלאים שלנו:
• להגדיל את הייצור המקומי ולשלש את מספר החקלאים בישראל.
• להשקיע בדור צעיר של חקלאים ולעודד כניסת צעירים למקצוע.
• להעניק מענקי פיתוח להכנסת טכנולוגיות מתקדמות שיגדילו יבולים ויורידו מחירים.
• לנהל מלחמה נחושה בפערי התיווך האדירים שמכבידים על הצרכן.
• לחזק את המחלבות, את בתי האריזה ואת השוק הסיטונאי – כלים חיוניים להורדת מחירים ולעידוד תחרות אמיתית.
• להוזיל את עלויות הייצור – מים, עובדים, ציוד ומיכון חוסך כוח אדם.

מסר לוועידת ישראל לחקלאות ה-16

ביום שלישי הקרוב תיפתח "ועידת ישראל לחקלאות" בירושלים בפעם ה-16. זו תהיה במה להציג את האמת הברורה: המדיניות של פתיחת היבוא נכשלה, והגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.

הציבור מצפה מהמנהיגים לפעול. להפסיק להזניח את החקלאות, להתחיל להשקיע בה, ולבסס אותה כעמוד תווך של הכלכלה והחברה הישראלית.
חקלאות זולה, מתקדמת ומקומית – זה המפתח להורדת יוקר המחיה ולביטחון המזון של כולנו.

ועידת ישראל לחקלאות ה 16– היא הוועידה החקלאית היחידה שנערכת בעקביות מדי שנה מאז 2010, עם קהל איכותי ומקבלי החלטות. הוועידה שתתקיים בין ה-2-4 לספטמבר במלון בראון בירושלים, מפגישה בין מקבלי החלטות ומובילי דעה מהשורה הראשונה: ראשי מערכת החקלאות, מנהיגי ההתיישבות העובדת, נציגי הארגונים החקלאיים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, יצואנים, רשתות שיווק, יצרני ומשווקי תשומות חקלאיות, חוקרים, אנשי אקדמיה ותקשורת, חקלאים מובילים ועוד.

במהלך שלושה ימים צפופים של דיונים, הרצאות ומפגשים, תעמוד השנה במוקד הוועידה השאלה הבוערת: “למה יקר לחיות בישראל? ואיך מורידים את מחירי התוצרת החקלאית – פירות, ירקות, בשר, דגים, דבש ועוד?”

הוועידה מתקיימת בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות, מרכז השלטון האזורי, קק"ל, תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, קרן קנט ומועצה אזורית רמת נגב.