.jpeg)
איזו תרומה מרכזית נתת לחקלאות הישראלית בשנים האחרונות, ואילו שינויים היא חוללה בשטח?
השנה וחצי האחרונות היו המבחן הקשה ביותר שעמד בפני החקלאים והחקלאות הישראלית. בזכות האמון שקיבלתי מהחקלאים ומשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, הייתה לי זכות גדולה להוביל את ענף החלב, כמנכ"ל מועצת החלב, ואת ענפי הצומח, כיו"ר וממלא מקום מנכ"ל מועצת הצמחים. הלכנו דרך מהרגע הקשה של השבת השחורה, במהלכה נרצחו ונחטפו חקלאים מבורות החליבה, מהמטעים ומהשדות. כאשר רפתות ובתי אריזה נשרפו, הושחתו ונבזזו עד לשלב של שיקום וצמיחה.
בתוך כל האובדן הבלתי נתפס של שותפים וחברים לדרך, הובלנו בהנהגת השר דיכטר ותוך גבורה ותעצומות נפש בלתי נתפסות, של החקלאים את הרפתות, החממות, הפרדסים והמטעים בעוטף עד החזרה לייצור שאפילו עלה על מה שהיה לפני המלחמה. החקלאים המופלאים שלנו הוכיחו לציבור שיש על מי לסמוך, ושיש חשיבות לייצור המקומי ולהתיישבות.
במשך השנה וחצי האחרונות חקלאים בצפון המשיכו לקטוף פרי ולחלוב פרות ועיזים תחת הפגזות בישובים מפונים תוך סיכון עצמי ולהוציא אירועים נקודתיים לא היה חסר דבר על המדפים. מבחינתי זו התרומה המרכזית שמחזקת את האמונה של הציבור בחשיבות החקלאות המקומית ובתרומתה להתיישבות לביטחון ולביטחון המזון.
כיצד פעלת לקדם חדשנות וטכנולוגיה בחקלאות הישראלית, ואילו תוצאות מדידות השגת?
גם בענף החלב וגם בענפי הצומח, לחדשנות מקום מרכזי שקריטי לשמור על מנת לוודא את היתרון שלנו מול היבוא ומקומנו כמובלים בעולם. המועצות מפעילות קרנות מחקר שתומכות וממנות עשרות מחקרים בשנה, שהם הבסיס להתקדמות הטכנולוגית ולחדשנות.
במועצת החלב הכנסנו למעבדות שלנו מכשור מתקדם שהפך את המעבדה לאחת המתקדמות בעולם ומאפשרו זיהו מוקדם של מחלות, שימוש בטכנולוגיות של ריצוף גנטי ושמירה על החלב הישראלי כאיכותי ביותר בעולם, הן לטובת הציבור והן לרווחת הפרה.
מהו החזון שלך לעתיד החקלאות הישראלית, וכיצד אתה מתכוון לפעול לקידומו?
המלחמה האחרונה חידדה את מה שידענו תמיד: הייצור המקומי הוא עמוד השדרה של ביטחון המזון בישראל.
כאשר מדינות כמו טורקיה וירדן דיברו על חרמות ועל סירוב למכור מזון לישראל, הסתמכנו על הייצור המקומי. החזון שלי כולל חיזוק הייצור המקומי באמצעות תמריצים, השקעה בטכנולוגיה ועידוד דור צעיר להיכנס לענף ולחקלאות בכלל.
אני מרגיש שגם בממשלה מתחילה לחלחל ההבנה שחיזוק החקלאות הוא משימה לאומית. השותפות עם שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, וצוותו היא קריטית, ואנו רואים את ביטחון המזון כמשימה מרכזית שלנו.
בקרוב נחתום על הסכם חלב חדש ואנחנו צועדים בנושא בהתאם לחזון של הרחבת משק החלב הישראלי וחיזוק היצרנים המקומיים.
תודות לשר החקלאות וביטחון המזון בוטלה רפורמת היבוא הנוראית בענפי הצומח ועכשיו יחד עם כל נציגות החקלאים אנחנו שותפים לבניית תוכנית ביטחון המזון ל25 השנים הבאות שבבסיסה חיזוק הייצור והחקלאים המקומיים.
מי לדעתך הם הגורמים המרכזיים שיכולים וצריכים להיות שותפים בתהליכי השינוי בחקלאות?
השינוי בתפיסה כבר החל בהובלת משרד החקלאות וביטחון המזון, בראשות השר אבי דיכטר והמנכ"ל אורן לביא, שהגדירו מחדש את מטרות המשרד ושמו דגש על ביטחון המזון. משרד האוצר, לעומת זאת, חייב להבין שהשקעה בחקלאות היא לא מותרות – היא קריטית להבטחת עתידנו.
בנוסף, אני גם מאמין שחשוב להחזיר פעילויות חינוכיות שיחשפו צעירים לענפי החקלאות ויהפכו אותה לאטרקטיבית יותר. החקלאים כולם מחויבים ורתומים עכשיו צריך שהמדינה תצטרף כולל משרד הכלכלה והאוצר שחייבים להתעורר מהחלומות על עולם גלובלי והסתמכות על מדינות אחרות שבזמן מבחן מפנות לנו עורף.
איזה שינויים נדרשים, לדעתך, כדי להגדיל באופן משמעותי את היקף הייצור בישראל ובכך לתרום להפחתת יוקר המחיה?
השינוי המרכזי הוא החלטה אסטרטגית של משרד האוצר להשקיע בחקלאות, בדומה למה שנעשה בעולם. מדינות מתקדמות משקיעות מיליארדים בחיזוק החקלאות המקומית, בעוד בישראל יש עדיין נטייה להתבסס על ייבוא.
השקעה בפיתוח טכנולוגיות ובשיתוף פעולה עם ההייטק המקומי יכולה להוביל לפתרונות חדשניים. כבר היום אנחנו מובילים עולמית בתחום החלב, ובטכנולוגיות פורצות דרך בכל תחומי החקלאות, בשילוב תמיכה רחבה יותר, כפי שנהוג באירופה ובארצות הברית הפוטנציאל הוא עצום.
זאת בצד הורדת מחירי המים לחקלאות שהם מהגבוהים בעולם והסרת כל הבירוקרטיות והתשלומים המנופחים על עובדים זרים יביאו לשינוי משמעותי שיתרום להגדלת יכולת הייצור של החקלאים שלנו.
מהי עמדתך לגבי היצוא החקלאי? האם הרחבתו תתרום לחקלאות הישראלית או תפגע בה?
החקלאות הישראלית היא מנוף משמעותי ביחסים בינלאומיים, ויש לנו פוטנציאל להרחיב את היצוא כדי לחזק את הקשרים המדיניים ולשפר את תדמית ישראל בעולם.
כבר היום אנו משתפים פעולה עם מדינות רבות ביניהן אפילו האמירויות, ואפשר למנף את זה עוד יותר לטובת יצוא משמעותי וחיזוק מעמדה של ישראל כמובילה עולמית. כמובן הכל צריך להתבצע בצורה מאוזנת כאשר חיזוק הייצור המקומי הוא הבסיס להצלחת כל מודל של יצוא חקלאי.
כיצד אתה מתמודד עם האתגרים הסביבתיים והאקולוגיים הניצבים בפני החקלאות המודרנית?
השקענו ואנו משקיעים מיליוני שקלים בצמצום פליטות וזיהום מרפתות, תוך פיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה. עשינו אפילו פרויקט משותף עם קק"ל לנטיעת עצים בסביבת רפתות. בנוסף, אנו מקדמים מחקרים למציאת פתרונות סביבתיים חדשניים ומיישמים אותם בשטח, מתוך מחויבות לא רק לייצור בר-קיימא אלא גם לשמירה על עתיד כדור הארץ.
מהן התכונות והמיומנויות החשובות ביותר למנהיג בתחום החקלאות, וכיצד אתה מיישם אותן בעבודתך היומיומית?
מנהיג בתחום החקלאות חייב להיות קודם כל נחוש. חקלאות היא עיסוק מורכב שמשלב עבודה יומיומית עם הטבע – גורם הפכפך שאינו נשלט ודורש מענה מהיר ויצירתי לאתגרים מתמשכים. נחישות היא לא רק היכולת להתמיד, אלא גם להאמין ביכולת להתמודד עם הבלתי צפוי. את הנחישות הזו אני מנתב לא רק לניהול השוטף, אלא גם בעבודה מול משרדי הממשלה והגופים הציבוריים, כדי להביא את קולנו ואת צרכי החקלאות לשולחן קבלת ההחלטות.
מעבר לכך, מנהיג טוב צריך לשלב בין חזון לבין יכולת ביצוע. כל יום אני פועל מתוך מחויבות למצוינות, לחדשנות וליצירת עתיד טוב יותר עבור החקלאות הישראלית. זה דורש לראות את התמונה הגדולה – את השינויים ארוכי הטווח שיש לבצע – אך גם לטפל בפרטים הקטנים שמניעים את העשייה היומיומית.
היכולת לשלב בין שאיפות גבוהות לבין פתרונות פרקטיים היא המפתח להצלחה, ומנהיגות. מנהיג חקלאי חייב להיות גם רגיש לאנשים העובדים בשטח, וגם בעל אומץ להוביל שינוי, גם כשהדרך קשה.
.jpeg)
.jpeg)
