״חייבים להניח תשתיות שתאפשר לחקלאות בישראל לצמוח מחדש״

לקראת הוצאת הגיליון המיוחד של “משוב חקלאות”, שיוצא במהדורה מיוחדת במטרה להציג את המנהיגים, החברות והארגונים שהובילו והצליחו לנווט בתקופה המורכבת האחרונה, בחרנו בחברת ״חישתיל״ כמי שמייצגים את המנהיגות בחקלאות.

הגיליון יחשוף את הסיפורים שמאחורי הקלעים, ויספק הצצה לאסטרטגיות שהובילו להצלחה, להתמודדות עם אתגרים ולהחלטות הקריטיות שקיבלה החברה (והעומדים בראשה) בזמן משברים.

הגעתי למשתלת ״חישתיל״ במושב נחלים, שם פגשתי את עמית דגן, מנכ”ל החברה ובנו של המייסד, יחזקאל דגן ז”ל. חישתיל, שנוסדה לפני חמישים שנה על ידי יחזקאל ושותפים נוספים, היא אחד מעמודי התווך של החקלאות הישראלית.

יחזקאל, איש חזון, חולל מהפכה בחקלאות המקומית כשהכניס לארץ את שיטת גידול השתילים במגשים.

לפני כן, נהגו לשתול בארץ שתילים בשיטת “חשופי שורש” – שתילים שגדלו באדמה ותלשו אותם לפני שסופקו למגדלים.

שיטה זו גרמה לאובדן חלקי של השורשים חוסר אחידות בקליטה ולפגיעה באיכות הצמחים. עם הכנסת שיטת חישתיל על ידי יחזקאל, השתילים גדלים בתנאים מבוקרים, השורש מחוזק ונשמר היטב, איכות השתילים השתפרה משמעותית, וקצב הגידול הואץ.

היום 50 שנה אחרי , שיטת “חשופי שורש” כבר אינה קיימת בישראל – עדות להצלחה האדירה של המהפכה שיחזקאל הוביל ולתרומתו לחקלאות הישראלית.

חישתיל מפעילה כיום משתלות בנחלים, עפולה, אשקלון, כפר ידידיה, גדרות וסוסיא, לצד משתלות נוספות בחו”ל.בניהולו של עמית דגן יחד עם הנהלת חישתיל, חישתיל ממשיכה להוביל את השתלנות העולמית בחדשנות, קיימות ותמיכה בחקלאות המקומית, תוך התמודדות עם אתגרים רבים.

---

חקלאות ישראל, מאז ומעולם מקור לגאווה לאומית, ניצבת כיום בפני אתגרים חסרי תקדים. מתחרות גלובלית דרך משברים ביטחוניים ועד לחוסר תמיכה מצד הממשל – הענף עומד במבחן מתמיד. ובכל זאת, יש חברות שמצליחות לא רק לשרוד, אלא להוביל את התחום תוך שמירה על חזון וערכים ארוכי טווח.

חישתיל היא אחת מהן. החברה, שנוסדה לפני חמישים שנה על ידי בת שבע ויחזקאל דגן יחד עם חיים שוורץ ז"ל, דודו מגל, וד"ר נחצ'ה זקס יבדל"א, הפכה למובילה עולמית בתחום ייצור השתילים. חישתיל מספקת שתילים איכותיים למאות מגדלים בישראל ומחוצה לה, תוך שימת דגש על איכות והדירות ללא פשרות, נקיון ממחלות ומזיקים, חדשנות, קיימות ותמיכה בחקלאות המקומית. בניהולו של עמית דגן, בנו של מייסד החברה, חישתיל ממשיכה לפרוץ דרך למרות האתגרים הרבים.

בריאיון בלעדי, עמית פותח צוהר לעולמה של החברה ומדבר על ההתמודדות עם חוסר הודאות של המלחמה, האתגרים בשיווק חקלאי, תפקיד הממשלה לדעתו, והחזון שמניע את חישתיל קדימה.

עמית, המלחמה יצרה גם אצלכם טלטלה?

"כשהטיל נפל במתחם המשתלה שלנו באשקלון, זה היה רגע קשה מאוד," מתחיל עמית בכובד ראש. "זה לא היה רק נזק פיזי, אלא גם פגיעה עמוקה ברוח. אשקלון, כפי שאתה יודע, היא העיר המופגזת ביותר במלחמה האחרונה עם שיא עולמי מעל 1,400 שיגורים לעיר, כל אזעקה כזו משביתה את העבודה באתר לכ-15 דקות. עם 240 עובדים במתחם, המשמעות היא עצומה – עיכובים, הפסקות ייצור, והפסדים כספיים"

הוא עוצר לרגע וממשיך: "אבל אז, לפני כחודשיים, אחד הטילים נפל ממש בתוך מרכז ההרכבות שלנו. המרכז נהרס לחלוטין, ונגרמו נזקים כבדים לחלקים נוספים של המשתלה. אם זה לא מספיק, גם נותרו בשטח טילים שלא התפוצצו, מה שיצר סכנה מתמשכת."

הייתה תגובה מצד הרשויות?

"שלחנו מכתב הזמנה למנכ"ל משרד החקלאות ולשר עצמו," הוא מספר. "אורן לביא, מנכ"ל המשרד, הגיע ראשון. הוא סייר במתחם והבין את היקף הנזק, מה שהיה חשוב מאוד. יומיים לאחר מכן הגיע גם השר אבי דיכטר, וזה כבר היה מסר חשוב – לא רק לנו, אלא לכל החקלאים באזור. אני חייב לומר שהייתה כאן אוזן קשבת. הם לא רק ראו את הנזק, אלא גם הבינו את ההשפעה הרחבה של הארוע על כל מערכת החקלאות שלנו. זה שונה מאוד ממה שהרגשנו בעבר, כשחקלאים נותרו להתמודד לבד עם האתגרים שלהם."

אתה מדבר על תחושת בדידות מצד החקלאים. איך זה בא לידי ביטוי במדיניות הכללית כלפי הענף?

"חקלאות היא לא סתם מקצוע," הוא אומר בנחרצות. "זו שליחות לאומית. תראה, מדינת ישראל היא מדינת אי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות תלויים לחלוטין בייבוא מזון טרי, במיוחד בתקופות של משברים עולמיים או ביטחוניים. המלחמה האחרונה רק חיזקה את ההבנה הזו – אספקת מזון עצמאית היא לא מותרות, היא הכרח."

הוא מוסיף: "למשל, אנחנו לא יכולים לגדל את כל החיטה שאנחנו צריכים – זה מובן. אבל כשמדובר בירקות, אין שום סיבה שלא נגיע למצב שבו 90% מהתוצרת גדלה כאן בארץ. יש לנו את הקרקע, את הידע ואת האנשים. מה שחסר זה מדיניות שמבטיחה את זה."

מה מונע מאיתנו להגיע לשם?

"הבעיה העיקרית לדעתי הינה כשל שוק", מסביר דגן. "הרשתות הגדולות מנצלות את החקלאים. הן מכתיבות את המחירים, והחקלאים נשארים לעיתים קרובות עם רווחים זעומים או אפילו הפסדים במודל עבדות. זה לא יכול להימשך כך. החקלאים הם הלב הפועם של המערכת הזו, ואם הם לא ישרדו, כל הענף יתמוטט."

מה לגבי ייבוא? הוא לא עוזר להוריד את מחירי המזון לצרכן?

"ייבוא הוא פתרון זמני, אבל המחיר שלו כבד," דגן משיב. "קח לדוגמה את שוק העגבניות. עגבניות מיובאות ממקומות כמו עזה ירדן או טורקיה במחירים נמוכים מאוד. הרשתות קונות אותן בזול ומוכרות אותן כאן במחירים מופקעים כאילו יוצרו בארץ . למה זה קורה? כי הן יכולות. אין מי שמפקח על זה בצורה אמיתית".

"נדרש מנגנון שמטיל מס על ייבוא ומשתמש בכסף הזה לתמיכה במחקר ובחקלאים המקומיים, המצב היה שונה לגמרי. חקלאי שמגדל עגבניות בישראל לוקח על עצמו סיכונים עצומים – מחירי המים, עלויות העובדים, ואפילו תנאי מזג האוויר. אין שום סיבה שהוא יפסיד בגלל תחרות לא הוגנת."

אז מה הפתרון לדעתך?

"אנחנו צריכים מדיניות ברורה שתומכת בחקלאות המקומית," הוא קובע. "זה מתחיל בתמיכה ישירה בחקלאים, עובר דרך הגנה על התוצרת המקומית, ומסתיים ביצירת תמריצים כלכליים לייצור ולייצוא. הממשלה צריכה להבין שחקלאות היא לא רק עסק – זו מערכת שלמה שמבטיחה את הביטחון התזונתי של המדינה."

---

אחת היוזמות החשובות שהובילו בהנהלת חישתיל הייתה הגשת מסמך אסטרטגי למשרד החקלאות עם פרוץ המלחמה. המסמך, שנכתב בשיתוף אנשי מקצוע מובילים בתחום, מציע תוכנית לשיקום ענף החקלאות בישראל.

"המסמך הזה מדבר על חמישה תחומים מרכזיים," מסביר דגן. "זמינות עובדים, שימוש נכון בקרקע, שיפור מערכות שיווק, הכנסת טכנולוגיות חדשות ותכנון לטווח הארוך.

המטרה היא לא רק לפתור בעיות נקודתיות, אלא להניח תשתית שתאפשר לחקלאות בישראל לצמוח מחדש.

הרשויות מגבילות במשך שנים הקמת מגורים לעובדים בשטחי חקלאות, והגבלה המקשה מאוד על התפעול, ומגדילה את המחסור בדירות מגורים ברחבי הארץ, 70,000 עובדים זרים בבניין בחקלאות ובמסעדות צריכים לגור בתנאים הוגנים" הוא אומר.

"רק לאחרונה חל שינוי בנושא, אבל עדיין יש צורך בשיפור משמעותי. בנוסף, אנחנו צריכים לעודד יותר צעירים לעבוד בחקלאות. יש פרויקטים יפים כמו רשת בתי ספר חקלאיים 'אדם ואדמה', אבל זה לא מספיק. צריך השקעה אמיתית בתמריצים ובחינוך לערכים".

דגן מדגיש את החשיבות של סימון תוצרת מקומית. " במצב שנוצר בעקבות החרם הטורקי צרכנים רוצים לדעת שהם תומכים בחקלאות המקומית. זה מהלך שיכול לחזק את הקשר בין הציבור לחקלאים," הוא אומר. "ישראל היא מדינת אי," מדגיש דגן. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות תלויים בייבוא. משבר עולמי אחד, ואנחנו מוצאים את עצמנו ללא מוצרי מזון בסיסי."

לדבריו, על המדינה להכיר בכך שתמיכה בחקלאים היא אינטרס לאומי. "חקלאי שמתמוטט לא חוזר לעבודה. אם אנחנו לא נשמור עליהם עכשיו, נאבד את הבסיס של החקלאות הישראלית."

בנוגע למערכות השיווק, דגן נשמע פחות אופטימי.
"מערכות השיווק הנוכחיות פוגעות בחקלאים," הוא אומר. "הרשתות הגדולות מכתיבות למגדלים מחירים שאינם הוגנים, והחקלאי נותר עם שולי רווח זעומים. אנחנו חייבים לשנות את זה כדי להבטיח שחקלאות תהיה מקצוע משתלם."

---

בשיחה, דגן משתף גם בחזון של חישתיל. החברה, שהוקמה לפני חמישים שנה, הפכה למובילה עולמית בייצור שתילים, תוך דגש על חדשנות וקיימות.

מה התפקיד של חישתיל בתמיכה בחקלאים?

"החזון שלנו הוא לתת למגדלים את הכלים שהם צריכים כדי להצליח," אומר דגן בגאווה. "אנחנו משקיעים המון בטכנולוגיות חדשות, שמאפשרות לחקלאים להגדיל את היבול שלהם ולשפר את האיכות. למשל, אנחנו מובילים את התחום של שתילים נקיים ממחלות.

זו טכנולוגיה פורצת דרך שאנחנו פיתחנו, והיא מיושמת היום בכל העולם.

"מעבר לזה, אנחנו גם שואפים לקיים את הסביבה שבה אנחנו פועלים. כל המגשים שבהם אנחנו משתמשים לשתילים הם ממוחזרים. זו לא רק החלטה עסקית, אלא גם ערכית. אנחנו מאמינים שקיימות היא הדרך היחידה להבטיח את העתיד שלנו."

ומה לגבי העתיד? איפה אתה רואה את חישתיל בעוד עשר שנים?

"אני מאמין שחישתיל תמשיך להוביל את התחום, לא רק בישראל אלא בעולם כולו," הוא אומר. "אנחנו בהתאם לחזון של אבא ז"ל – חברה משפחתית לדורות שלושה אחים עובדים ביחד פועלים ב 8 מדינות , אבל הלב שלנו תמיד יהיה כאן, בישראל.

אני מקווה שגם הדור הבא ימשיך את הדרך – הבת שלי, הדר, כבר עובדת איתנו עשר שנים, ואני רואה איך הערכים של החברה ממשיכים להתקיים גם אצלה אני מקווה שגם בנים ובנות נוספים מהדור השלישי יצטרפו אלינו בעתיד, כרגע חלקם מסיימים שירות צבאי משמעותי, יש בזה חשיבות עליונה".

נשמע שהחזון של אביך, מייסד החברה, ממשיך להניע אתכם קדימה.

"בהחלט," מוסיף דגן. "אבא שלנו תמיד דיבר על חדשנות ושותפות. הוא האמין בשיתוף פעולה עם החקלאים, ותמיד ירד לפרטים הקטנים כדי להבין איך אנחנו יכולים לעזור להם להצליח. אני חושב שזה הסוד להצלחה שלנו – לא רק הטכנולוגיה, אלא גם היחס לאנשים שאנחנו עובדים איתם."

"אבא ז"ל תמיד אמר שחקלאות זה לא רק עסק – זו דרך חיים," הוא אומר. "הוא האמין בשיתוף פעולה, בחדשנות ובמחויבות לקהילה. היום, הדור השלישי כבר משתלב בחברה, ואני מקווה שהם ימשיכו לשמור על הערכים שלנו."

דגן מסיים את הריאיון בנימה אופטימית: "החקלאות היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו כישראלים. אנחנו חייבים לשמור עליה, לא רק כי זה חשוב כלכלית, אלא כי זה מה שמבטיח את העתיד שלנו כמדינה עצמאית כאן בארץ ישראל. מי יתן ועד הדפסת הראיון יחזרו כל החטופים לביתם במהרה ונוכל להמשיך בבניית החזון הציוני בשותפות ואחריות הדדית."