״בסוף מחיר המים המושבים לחקלאות יהיה אפס"

החקלאות הם הפיתרון למים המושבים, ללא החקלאות המדינה תצטרך לשפוך את המים לים ואף להשקיע מיליונים בטיהור נוסף ■ אגודת ״מים לישראל״, יחד עם התאחדות חקלאי ישראל, מובילה מהפכה של ממש בתפיסת משק המים.

מהפכת המים: אגודת מים לישראל משנה את חוקי המשחק

בהובלתו של יו”ר אגודת מים לישראל, ח”כ איתן ברושי, התחולל בחודשים האחרונים שינוי היסטורי בתפיסת משק המים בישראל.

השינוי מתמודד עם התפיסה שרווחה שנים רבות שמשק המים הוא “משק סגור” – תפיסה זו הפכה את המים לחקלאות בישראל ליקרים בעולם . תפישת משק המים ״כמשק סגור” חייבה את רשות המים לקבוע את מחירי המים באופן שיכסו את כל הוצאות המדינה על תשתיות מים, ללא התחשבות בצרכי החקלאות ובמשמעותם האסטרטגית.

שת”פ יוצא דופן: גיוס משרד החקלאות ושינוי תפיסת האוצר

איתן ברושי, בגיבוי מלא של שר החקלאות וצוות משרדו, הצליח להביא לשינוי משמעותי בגישת משרד האוצר כלפי משק המים. המהלך כלל עבודה מאומצת לשינוי המדיניות, שהובילה לנתץ את מושג “משק מים סגור”.

התוצאה היא הצעת תיקון לחוק המים, הנידונה בימים אלו בכנסת, ומהווה עליית מדרגה בפעילות של “מים לישראל” – האגודה של אגודות המים לחקלאות. הצעת החוק קודמה בשיתוף פעולה הדוק עם התאחדות חקלאי ישראל, והמסר ברור: חקלאות ישראלית היא חלק בלתי נפרד מביטחון המזון הלאומי ומהביטחון האסטרטגי של מדינת ישראל, יתרה מכך החקלאות בישראל היא הפתרון למים המושבים בישראל.

עמידה מול האתגרים

בשנים האחרונות חוו חקלאי ישראל עלייה עקבית במחירי המים, לצד התעלמות מצד רשות המים מהצרכים המיוחדים של החקלאות. התוצאה הייתה חקלאות שנאבקת לשרוד מול עלויות גבוהות, מה שהדגיש את הצורך בפעולה נחרצת לשינוי מדיניות.

הצעת החוק: יצירת מציאות חדשה

הצעת החוק הנוכחית משנה את כללי המשחק. במקום מדיניות של כיסוי עלויות בלבד, מוצגת תפיסה שמבינה את חשיבות החקלאות הישראלית כמשאב אסטרטגי. החוק החדש צפוי להוביל להפחתה בתעריפי המים לחקלאות לאורך זמן – תנאי חיוני להבטחת המשך קיומה של חקלאות בת קיימא בישראל.

המבחן האמיתי: תוצאות בשטח

למרות השינוי המבורך, המבחן האמיתי יהיה ביכולת להפחית בפועל את תעריפי המים באופן שיקל על החקלאים, יאפשר לחקלאות לפרוח ויחזק את ביטחון המזון הלאומי.

סיכום

אגודת מים לישראל, יחד עם התאחדות חקלאי ישראל, מובילה מהפכה של ממש בתפיסת משק המים. שינוי המדיניות הזה הוא לא רק הישג לחקלאים – הוא הישג למדינת ישראל, שמבינה מחדש את הערך האסטרטגי של חקלאות בת קיימא.

תגובת מים לישראל:

״התיקון בחוק המים שנידון בימים אלו בכנסת הוא עליית מדרגה בפעילות של מים לישראל – האגודה של אגודות המים לחקלאות, והוא נעשה בשיתוף פעולה עם התאחדות חקלאי ישראל.

בשנים האחרונות, מחירי המים לחקלאות עלו באופן עקבי, רשות המים התעלמה מהצרכים של החקלאות ולכן היה צורך להבהיר שהחקלאות הישראלית היא חלק מביטחון המזון והביטחון האסטרטגי של מדינת ישראל.

הצעת החוק יוצרת מציאות חדשה בכל הקשור במשק המים לחקלאות, אבל המבחן האמיתי להשפעה של הצעת החוק יהיה בהפחתת תעריפי המים לאורך זמן, כך שיאפשרו המשך קיומה של חקלאות ברת קיימא״.

יו"ר ועדת הכלכלה ביטן הציג סיכום לפיו קק"ל והאוצר יממנו השקעה בתשתיות שתאפשר הורדת מחיר המים לחקלאים: בשורה גם לגברת כהן מחדרה וגם למר לוי החקלאי ממעלה יוסף

שר האנרגיה כהן: נתמוך בכל סיוע לחקלאים אבל לא על חשבון גברת לוי מחדרה ולא נסכים שהתעריף למשקי הבית יעלה; נציג האוצר: כרגע אין תקציב מתוכנן תוספתי לזה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה ראשונה שלוש הצעות לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים לחקלאות, של ח"כ אלון שוסטר, ח"כ משה גפני וח"כ מיכל וולדיגר.

על רקע מחלוקות שעלו בדיון הקודם בדבר מנגנון קביעת מחיר המים השפירים והמושבים לחקלאות הציג היום היו"ר ביטן סיכום, לפיו בפתח הישיבה התייחס שר האנרגיה והתשתיות להצעה, ואמר כי הוא מתכוון להקים ועדת בדיקה לרשות המים ומתח ביקורת על המלצתה להעלות את התעריף השנה בשיעור גבוה יותר האינפלציה.

עם זאת, הוא ציין כי לא נכון ששרים ופוליטיקאים יקבעו את מחיר המים. באשר למחיר המים לחקלאים אמר השר כהן כי נציג משרד החקלאות הצביע בעד העלאת התעריף הכללית בעוד שנציג משרד האנרגיה התנגד. "נתמוך בכל סיוע לחקלאים, אבל לא על חשבון גברת לוי מחדרה ולא נסכים שתעריף המים לאזרחים יעלה", אמר. שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, הזכיר מנגד כי מחיר המים המושבים בישראל הוא מהיקרים בעולם ואי אפשר לקבל את זה.

על רקע חילופי הדברים הציג היו"ר ביטן סיכום לפיו מחיר מי הקולחין והמחיר במקומות שאין להם אפשרות להשתמש במי קולחין יופחת בהדרגה ל-0.7-0.8 שקלים לקוב. באשר לבעיה התקציבית והצורך בהשקעה בתשתיות אמר כי המחיר לחקלאים ירד בהדרגה ובפעימות, כאשר קק"ל תשקיע 120 מיליון שקל בשנה במשך עשור, בסך הכל 1.2 מיליארד שקל, והאוצר ישקיע סכום זהה. עוד ציין היו"ר ביטן כי נדרשים כ-4 מיליארד שקלים להשקעה בתשתיות ושר החקלאות יהיה מוכן להביא כסף נוסף מפינוי מכון וולקני. "אם לא מכניסים את זה לתעריף המים זאת בשורה גדולה. זה אומר שמתחשבים בגברת כהן מחדרה וגם במר לוי החקלאי ממעלה יוסף".

בתגובה לכך אמר השר כהן כי אם אכן יגיעו 2.4 מיליארד שקל ומעלה להשקעה בתשתיות זאת בשורה אדירה שתאיץ את החקלאות. הוא ביקש לוודא שמדובר בכסף תוספתי ולא ב"טריק" כהגדרתו. באשר להוספת נציגים למועצת רשות המים, שתקבע את הכללים לחישוב התעריף, אמר כהן כי הוא לא מתנגד להוספת שני נציגי ציבור של משרד החקלאות בתנאי שיתווספו שני נציגי ציבור גם למשרדו.

השר דיכטר ציין כי משרד החקלאות נמצא בהליך מול האוצר לארגון מחדש של הקריה החקלאית בראשון לציון, כולל מכון וולקני, ופוטנציאל הקרקעות שהמשרד יוכל לשחרר מוערך ב-30 מיליארד שקל. לדבריו, סכום משמעותי יידרש לארגון את הקריה מחדש, אבל אפשר יהיה לייעד חלק להשקעה בתשתיות כדי להגיע עם מים מושבים לכל חלקה שאפשר.

נציג אגף התקציבים באוצר, עידו מור, אמר כי משקי המים והחשמל בישראל הגיעו לאן שהגיעו בגלל המשק הסגור, וזאת תהייה טעות של המחוקק להחליט לפתוח אותם. הוא הוסיף כי אם יהיה רצון לתקצב את משק המים בכסף נוסף צריך לעשות את זה במנהל תקין ומכרזים. באשר לתקציב הנוסף שיביא האוצר ציין מור, כי צריך מקור תקציבי לכך. "כל תקציב תוספתי שיהיה בחוק נידרש לבוא לממשלה שתציג מקור תקציבי, ואם צריך קיצוץ רוחבי זה דבר שהממשלה תצטרך להחליט עליו", אמר מור. לדבריו, "כרגע בתקציב המדינה המתוכנן לשנים הקרובות אין תקציב מתוכנן תוספתי לזה". היו"ר ביטן זעם ואמר כי באוצר אמרו שהם מוכנים להשתתף במימון ועכשיו מדברים על קיצוץ רוחבי.

מור התייחס גם לתוספת תקציב מפינוי קרקע, ואמר כי אי אפשר להתחייב על כך מראש. באשר לתוספת נציגים למועצת רשות המים ציין כי גם שר האוצר ואולי גם שר הפנים ירצו נציגי ציבור נוספים. השר כהן הגיב על כך ואמר כי לאוצר אין בעיה עם העלאת מחיר לאזרחים ולחקלאים כמה שיותר, ולכן יתנגד להוספת נציגי ציבור מטעמם. "לא היה פעם אחת שבאתם בידיים נקיות, גם כשאמרנו שיש לנו מקורות תקציביים. אתם לא רואים את האזרחים והחקלאים הגיע הזמן שתראו אותם. אתם תמיד תומכים בהעלאת מחירים", אמר השר כהן למור.

יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי, אמר כי מנכ"ל רשות המים לא צריך להיות יו"ר המועצה. ומזכ"ל התאחדות החקלאים, אורי דורמן, ביקש לעצור את התהליך של העלאת מחיר המים בינואר 2025. השר כהן התייחס לכך ואמר כי מחיר המים כבר עלה השנה ב-1.6% ואין שום מקום להעלאה נוספת של 3.5%, שמביאה אותנו לעלייה של יותר מהמדד ויחד עם הכסף שהגיע ממקורות חיצוניים משמעותה התייקרות של 8%. לדבריו, שום דבר לא התייקר השנה ב-8% וצריך לעשות בדק בית.

השר כהן שב ואמר כי האוצר לא בא בידיים נקיות לתהליך של בחינת מחיר המים, ומשמש חותמת גומי של רשות המים. "אני רגיש למחיר המים גם לאזרחים וגם לחקלאים", אמר. מור השיב כי נציגי האוצר באים בידיים נקיות והאוצר הוא לא חותמת גומי. השר דיכטר הגיב: "אנחנו לא באים בידיים נקיות, אלא עם מי קולחין על הידיים. 80 מיליון קוב נשפכו בשנה שעברה לים והציבור שילם על זה. החקלאים הם הפתרון ולא הבעיה".

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי ביום רביעי השבוע יכנס את הוועדה להצביע על הנוסח המתוקן של ההצעה. עד אז הוא ביקש מרשות המים נתונים על השלכות הפחתת מחיר מי הקולחין ל-0.7-0.8 שקלים לקוב