פיתוח חדשני של במיה תוצרת כחול לבן

בקרוב אצלנו על הצלחת בכל בית בישראל, פיתוח חדשני של במיה, יותר גדולה, יותר בריאה ובעיקר תוצרת כחול לבן

בישראל אוהבים את במיה הקצרה, לעומת זאת בעולם בעיקר בהודו, מעדיפים את במיה הענקית, זו שמגיעה לאורך של 5-10 ס"מ ומככבת כמעט בכל מנה מקומית. בימים אלו במיה מסוג חדש, שאינה נפוצה בישראל, נכנסת לאט לאט ובקרוב תככב את הצלחת שלנו.

מדובר בבמיית ענק, הנהוגה במזרח הרחוק בעיקר בהודו, שתוצג מטעם ארגון מגדלי הירקות, בתערוכת אגרו משוב 2024 שתתקיים ב3-4 לספטמבר בבניני האומה בירושלים ותעסוק כולה בתוצרת חקלאית, חדשנות וביטחון המזון.

נתיב דודאי, חוקר וותיק מטעם המכון הוולקני, חבר בארגון מגדלי הירקות מספר לנו על הבמיה בישראל: "עד כה הבמיה שהכרנו בישראל היא במיה קצרה, כזו שגודלה בעיקר על ידי המגזר הערבי, במיה מעט מתבגרת, סיבית יותר, לכן לא אוכלים אותה כשהיא גדולה אלא רק כשהיא קצרה, זה הטיפוס שאוהבים בארץ. לעומת זאת, ישנה במיה שאוכלים אותה בכל מיני מקומות בחו"ל, במיוחד בהודו, זוהי במיה ענקית באורך של 5-10 ס"מ וגם כשהיא גדולה היא לא סיבית. במזרח הרחוק נהוג לא לאכול אותה שלמה, כמו שאוכלים אותה פה במזרח התיכון, אלא חותכים אותה לחתיכות ועושים ממנה מעדנים ותבשילים הודים.

כרגע נתיב דודאי חבר בארגון מגדלי הירקות, מספר שהוא עובד על הפיתוח של במיה החדשה בארץ, ובעתיד הקרוב יצאו זנים חדשים שמיודעים לתבשילים פה בישראל.

אז איך הפכה הבמיה מירק נישתי, שעיר ורירי ליקירת השפים בארץ ובעולם?

במסעדות העדכניות לא מסתפקים רק בתבשילי סבתא ברוטב עגבניות, אלא משלבים אותה במנות כירק אופנתי מתוחכם, כעת עומלים בישראל שגם החקלאים, החוקרים והמדריכים החקלאים בישראל יאמצו את הבמיה החדשה!!

מתחקיר עיתון החקלאות משוב לחקלאות עולה כי למרות שכבר למעלה מעשור הביקוש לבמיה הולך וגובר בארץ ובעולם, למרבה הצער הבמיה מעולם לא זכתה לתקציבי מחקר באופן מסודר לא על ידי מכון ולקני ולא על ידי מועצת הצמחים, ולא על ידי שום גוף מחקר בישראל. יתרה מכך חברת ״סנפרוסט״ (חברת בת של תנובה שהייתה בעבר בבעלות החקלאים והיום היא חברה בבעלות סינית) רוכשת כבר שנים רבות טונות של במיה ממצרים.

ישנם מקומות בעולם שבהם אוכלים במיה כל יום, כל היום, ממש כמו שאצלנו אוכלים מלפפון בסלט. כיום יבול הבמיה בישראל הוא קטן ומגיע לשווקים מהשטחים, מהמשולש ומחקלאים ערבים בגליל. הבמיה הקפואה שנמכרת בסופרים, מגיעה בכמויות גדולות מיבוא בעיקר ממצרים מה שמוכיח שהביקוש גדול מהיצע.

לקראת תערוכת אגרו משוב 2024 מארגני התערוכה וארגון מגדלי הירקות יוצאים בקריאה שיותר חקלאים יגדלו את הבמיה ויותר חוקרים ומדריכים בישראל יחקרו את הבמיה ויסייעו במציאת פתרונות יעילים לקטיף הבמיה הנחשב לקשה במיוחד. תהליך שבוודאי יהפוך את הבמיה שהביקוש עליה הולך וגדל , לגידול רווחי ומשתלם עבור עשרות חקלאים ואולי מאות בעתיד.

הבמיה, או בשמה הלטיני היביסקוס אסקולנטוס, היא ירק שחלקנו מתקשים לחבב. היא רירית, דביקה, שעירה, קשה לקלף אותה ועוד יותר קשה לקטוף ולגדל אותה. אבל כל אלה לא הפריעו לה להפוך, כאמור, ליקירת השפים, שחלק משלבים אותה בתבשילי סבתא ברוטב עגבניות וחלקם במנות ראשונות כירק אופנתי מתוחכם. בניו יורק בסצנת המסעדות במנהטן, מרבים להשתמש בבמיה, או כפי שהיא מכונה שם אוקרה.

הבמיה הנה ירק המלא בוויטמינים, מינרלים, וחומרים מזינים אחרים המספקים יתרונות בריאותיים רבים כגון: ויטמין C, ויטמין K, חומצה פולית (ויטמין B9), תיאמין (ויטמין B1), מגנזיום וסיבים תזונתיים. ב-100 גרם במיה מבושלת יש כ-90 קלוריות, סידן, ברזל, ויטמינים ומינרלים, המסייעים למלחמה בכולסטרול והמפחיתים את הסיכון למחלות לב. הבמיה גם מונעת מחלת כליות ומסייעת בריפוי של מחלות מעיים. לבמיה סגולות רבות ומגוונות: היא מסייעת להילחם בעייפות ובדיכאון, תורמת לאכילה מאוזנת, מורידה כולסטרול, מונעת עצירות, עוזרת להילחם בסרטן השד, מסייעת להיריון, לאסטמה, לבריאות העצמות ושלל נושאים נוספים המחזקים את מערכות גופנו.

הבמיה היא ירק ממשפחת החלמיתיים, שאליה משתייכת גם הכותנה. מקורה באפריקה, והיא גדלה על שיח שעליו המחומשים נראים ככף יד. הריר, המצוי בדופנות התרמילים, מכיל חומרים מעבים ומקרישים, המסמיכים את התבשילים והמרקים שבהם מתבשלת הבמיה. לריר יש השפעה מרגיעה על מערכת העיכול, והוא מסייע במקרים של כאבי גרון.

בעולם מוכרים כמה זנים של במיה. בארץ מוכרת בעיקר הבמיה הירוקה והאדומה. זן מיוחד של במיה בצבע אדום שבגינות רבות בישראל מגדלים אותו לצריכה עצמית , עליו רחבים בגודל של 10 – 20 ס”מ והוא קל מאוד לגידול ונושא פירות יפים ובקלות. לשתיל פרח צהוב הפורח רק יום אחד ולאחר מכן מתפתח פרי הבמיה מתחתיו.

הבמיה הוא גידול קייצי, שנשתל ממרץ ועד יולי. יש לקטוף את הפרי כשהוא מגיע לשמונה ס”מ ולפני שהוא הופך לסיבי.

האוכלוסייה הערבית לעומת זאת מחבבת יותר את הבמיה הירוקה והשמנמנה. השידוך המסורתי של הבמיה הוא כמובן עם רוטב עגבניות קליל, אבל הערבים, אצלם במטבח הבמיה היא מלכה, נוהגים לצרף לתבשיליה הרבה בצל, שום, כוסברה ובשר כבש קצוץ.

בטורקיה וביוון יש במיה ארוכה. במטבח העיראקי מבססים עליה את מרק הקובה-במיה הידוע, ובהודו יש בינדי מסאלה, שהיא במיה מוקפצת עם תערובת תבלינים. בארצות אפריקה ומזרח אסיה מגדלים במיה גדולה הרבה יותר בהשוואה לזו של המזרח התיכון. גם בארה"ב, שם היא מכונה "אצבעות הגברת‭,"‬ אפשר למצוא אותה, מבושלת עם עוף, דגים או מאכלי ים. במדינת לואיזיאנה מכינים מרק גומבו המבוסס על במיה, ובקרוליינה פורסים אותה לטבעות קטנות ומבשלים עם תירס.‬‬

ארגון מגדלי הירקות יציג את הפיתוחים החדשים בתערוכת וכנס חקלאות "אגרו משוב" שיתקיימו ב 3-4/9/24 בבנייני האומה בירושלים ויעסקו בפתרונות ליישום התוכנית הממשלתית החדשה בדגש על חשיבות העצמאות וביטחון המזון לקיומה של מדינת ישראל.

כנס ותערוכת "אגרו משוב" ה-33 שיתקיים מצטרף לקריאת החקלאים ומבקשת ממדינת ישראל, להעניק את התמיכות הנכונות והסיוע, כדי להמשיך את החקלאות העברית בישראל, לשמור על ביטחון המזון שלנו ולא להסתמך על ייבוא חקלאי מחו"ל. בתערוכה תוצג תוצרת חקלאית ישראלית, עשרות חידושים ופיתוחים חקלאיים, במטרה לחשוף בעיני הציבור הישראלי את החשיבות של בחירה והעדפה של תוצרת חקלאית מקומית על פני חקלאות מיובאת. ביטחון המזון של ישראל לא צריך להיות תלוי בייבוא של מזון מטורקיה או ממדינות אחרות, וחשוב שהצרכן הישראלי והרשתות הקמעונאיות יעדיפו לקנות ולמכור ללקוחות שלהם תוצרת מקומית