התמר הוא אחד מענפי החקלאות הרווחים בישראל

עונת התמרים שנפתחה לא מכבר היא עונה טובה מקודמתה ובענף נערכים לספק 40 אלף טון תמרים בשנה. העונה מסתמנת כעונה טובה בגלל גודל הפרי ואיכותו. ענף התמרים הפך בשנים האחרונות לאחד מענפי הייצוא החקלאי המובילים בישראל. ישראל מספקת כ-60% מהשוק העולמי של תמר מג'הול2

לפרי התמר יתרונות בריאותיים רבים. הוא עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומהווה ספק לאנרגיה מידית. התמר נחשב לפרי בעל חיי מדף ארוכים והינו בעל יכולת השתמרות לאורך זמן. בשל זיקתו למסורת שלוש הדתות: נצרות, אסלאם ויהדות, הוא מתאפיין בביקוש גבוה באירועים מיוחדים ובחגים.

גדיד התמרים החל השנה, כמידי שנה, בסוף יולי ביישובי צפון ים המלח ומיד לאחר מכן ביישובי ככר סדום ובאילות הדרומית. הגדיד נמשך כחודשיים בכל הארץ.

״העונה", אומר למשוב אמנון גרינברג יו"ר שולחן התמר, "מסתמנת כעונה טובה הרבה יותר מהעונה הקודמת, הפרי השנה בניגוד לשנה שעברה הוא גדול ואיכותי ובוודאי שעובדה זו תשפיע לטובה על הפדיון ועל רווחיות המגדלים. מאחר ו50% מהתמרים בישראל מיועדים ליצוא הבעיה המרכזית של יצוא התמרים היא התחזקות השקל, המקטינה באופן משמעותי את פדיון המגדלים רווחיות המגדלים בירידה גם בשוק המקומי. הפרי שנשאר לשוק המקומי פודה מחירים נמוכים בשל איכותו הנמוכה יחסית״.

ענף התמרים הוא מענפי היצוא החקלאיים הרווחיים בישראל התמר, לצד האבוקדו והמנגו, תפס בשנים האחרונות את מקומם של פירות ההדר והפלפלים, שהיו להיטי התוצרת החקלאית הישראלית בחו"ל. כיום ישראל היא יצרנית מרכזית של מג'הול גם בשוק העולמי ומספקת מעל ל-60% מהשוק העולמי, הזן מג'הול נחשב לאיכותי ולבעל הביקוש הגבוה ביותר.

המג'הול הוא זן העיקרי המיוצר בישראל והוא מהווה על פי נתוני מפקד מטעי התמרים השל שולחן התמר בהשתתפות הדקלאים ומשרד החקלאות. (זה הוא ענף הפירות היחידי שעורך מפקד ויודע, במידה רבה של אמינות, את היקף שטחי הגידול). מעל ל70% מהכמות המיוצרת של תמרים בישראל היא של תמרים מהזן מג'הול.תמרים מזן מג׳הול מיוצאים ל-50 מדינות ובעיקר להולנד, צרפת, אנגליה וטורקיה. ערך הייצוא של הענף נאמד בכ-500 מיליון ש"ח. בענף טוענים כי התמר הישראלי מבוקש גם בארצות ערב, לשם הם מגיעים דרך מתווך צד שלישי.

שטח הגידול של התמרים בישראל עלה משמעותית מ-6,000 דונם לפני 15 שנים לכ-65 אלף דונם כיום. אלה מצויים בעיקר בקיבוצים ובמושבים מאילות שבדרום ועד הכנרת ומניבים כ-40 אלף טון תמרים בשנה. שנת 2015 הייתה שנת המפנה בענף התמרים בשנה זו הורחבו מאוד נטיעות עצי התמר בישראל באזורי הערבה וזאת בעקבות "נוהל תמיכה למגדלי פלפל לייצוא" של משרד החקלאות ופיתוח הכפר , שהעניק תמיכה כספית למגדלי פלפל בערבה שהסבו את גידול הפלפל לענפים אחרים.

בשל התנופה והשגשוג לאחרונה נרכשו מכונת מיון משוכללות, שמצלמות כל תמר בכ-20 זוויות שונות. הגדיד עצמו נעשה ידנית בעזרת מנופים בגובה 20 מטר. על הרווחיות למגדלים ניתן ללמוד ממחיר התמר הישראלי שעלה בשלוש השנים האחרונות מ-7,500 דולר לטון עד ל-10,000 דולר לטון. המשמעות היא שהמגדלים מקבלים בממוצע 20-23 שקל לק"ג, כאשר התמרים הטובים ביותר יכולים להניב למגדלים 37 שקל לק"ג. לשם השוואה, עבור ירקות כמו מלפפונים ועגבניות מקבל המגדל הישראלי בין 1-3 שקל לק"ג.

ענף התמר בבקעת הירדן
בבקעה מגדלים את תמרי הבהרי הצהובים המתוקים ובעלי העפיצות הנהדרת, תמרי הדקל נור וכמובן המג'הול. כמות עצי תמר המג'הול הנטועים בבקעה היא כ-300,000 עצים, כ-25,000 דונם, כאשר רובם מניבים פרי. בקעת הירדן מייצרת בשנה כ-25,000 טון מג'הול ברמת איכות מהגבוהות בישראל ובעולם.

אזור בקעת הירדן לבדו מייצר מחצית מכמות תמרי המג'הול בישראל ולפי כמות הנטיעות בבקעה המספר הזה רק יילך וייגדל. בקעת הירדן היא המנוע של ענף המג'הול במדינת ישראל ובעולם כולו.

זנים חדשים
שולחן התמר מבקש לקנות זנים חדשים כדי להגדיל את מגוון התמרים המגודלים בישראל  בעיקר עבור אזורי הגידול הצפוניים. ביקרנו  בחצי האי קאצ׳ במערב מוגו׳דרט שבהודו ואיתרנו זן ורוד-כתום עם פרי גדול ומתוק שמתאים לגידול באזורי הגידול הצפוניים בישראל.  חשוב לציין שהאזורי הגידול הצפוניים  בישראל בעמק הירדן ובעמק המעיינות יורדים מהמג׳הול בגלל השילפוח הנגרם עקב הלחות. השתילים של הזן החדש מוכנים אך יש קושי להשיג אישור מהשירותים להגנת הצומח בישראל .

זן חדש – צפריר
הזן החדש שהתאקלם מצוין באזור עמק הירדן הוא מתוק וייחודי, וניתן לאכול אותו מיד לאחר הקטיף, ללא צורך בהבחלה. "ההתרגשות אצלנו גדולה, להצליח להוציא זן פירות חדש אל השוק היא כמו להביא ילד לעולם" אומרים בצמח ניסיונות. הזן חדש של תמרים מבית צמח ניסיונות יוצא אל השוק. התמר העונה לשם צפריר, הוא בעל טעם מתוק וייחודי וניתן לאכול אותו ישירות מן העץ. שמו ניתן לו על ידי ד"ר יאיר ישראלי, חוקר בצמח ניסיונות, לזכרו של צפריר ישראלי זכרו לברכה.

בצמח ניסיונות, חוות המחקר והפיתוח בעמק הירדן, עובדים על פיתוח הזן החדש "צפריר" כבר משנת 2007. אחת הבשורות הגדולות היא, שבצמח ניסיונות מאמינים שלזן זה התכונות המתאימות לגידול בעמקים הצפוניים, ובנוסף הצליחו להביא אותו לרמת מתיקות גבוהה ומרקם מצוין, ואחד היתרונות המובהקים שלו הוא שניתן לאכול אותו באופן ישיר מן העץ ללא צורך בתהליך הבחלה לאחר קטיף. בשלב זה כמות הייצור מוגבלת, וניתן למצוא את התמר החדש בחנות התמרים שבקיבוץ כנרת.

רון יצחקי מנכ"ל צמח ניסיונות: "ההתרגשות אצלנו בצמח ניסיונות גדולה, להצליח להוציא זן פירות חדש אל השוק היא כמו להביא ילד לעולם. הזן החדש מתוק וייחודי, ואני בטוח שיערב לחך הישראלי וגם אל מחוץ לגבולות הארץ. אני רוצה להודות לכל צוות הפיתוח אצלנו בחוות הניסיונות, שמח וגאה לראות שעבודתנו הקשה נושאת פרי במלוא מובן הביטוי".

גם ברשות הפלשתינאית ענף התמרים בתנופה
״אנו מקווים  שהשנה תהיה שנה מוצלחת לחקלאים הישראלים וגם לחקלאים הפלשתינאים עם הרבה פרנסה מבורכת״. אומר סמיר מועדי קמ״ט ומתאם חקלאות ברשות הפלשתינאית מטעם משרד החקלאות ומוסיף: ״ענף התמרים נחשב לאחד הענפים החשובים בחקלאות  ברשות הפלשתינאית ומהווה אחד מעמודי התווך לצד ענף הזיתים".

היקף שטחי גידול התמרים ברשות הפלשתינאית הוא מעל 25 אלף דונם, כ-13 אלף דונם מניבים ו-12 אלף דונם ללא ניבה. יש לזכור כי בשנת 2005 היקף השטח עמד על 2,500 דונם בלבד. שטחי הגידול של התמר הם באזור בקעת הירדן (מיריחו בדרום עד זבידאת בצפון). "השנה אנו צופים שהיקף היבול יעמוד על 12 אלף טון (בשנה שעברה היבול עמד 8,000 טון), מתוכם כ-8,000 טון מיועדים לייצוא גם למדינות ערב, גם לאירופה וגם למדינות אמריקה ועוד, ויתר היבול כ-4,000 טון, מיועדים לשוק המקומי. הענף מעסיק אלפי עובדים גם קבועים וגם עונתיים הן בגדיד והן בבתי אריזה".

"בנוסף קיימים 13 בתי אריזה לטובת הענף ובכול שנה אנו רואים שעוד בתי אריזה מוקמים וזאת בהתאם לעליה בהיקף השטח הננטע (כול שנה נוטעים עוד שטחים חדשים בגלל הכדאיות הכלכלית מהענף). הענף מכניס כ-400 מיליון ש"ח מזה כ-300 מיליון ש"ח מייצוא ועוד 100 מיליון ש"ח מהשוק המקומי. למותר לציין כי בהתיישבות הישראלית בבקעת הירדן ובמועצה אזורית מגילות ישנם עוד כ-34 אלף דונם אשר גם מעסיקים אלפי פועלים פלסטינים מהאזור״.

נתונים עולמיים

• הייצור העולמי של תמרים נמצא במגמת עליה. הכמות המיוצרת עלתה משנת 1994 ב-66% והגיעה בשנת 2014 ל-7.6 מיליון טון. מדינות הייצור העיקריות הן מצרים, אירן, ערב הסעודית ואלג'יריה .
• רק כ-10% מהייצור העולמי מיועד לייצוא. היצוא העולמי של תמרים עלה משנת 2006 ב-14% והגיע בשנת 2013 ל-814 אלף טון. מדינות הייצוא העיקריות הן פקיסטן, עירק, טוניסיה וערב הסעודית.
• ייצוא התמרים הישראלי מהווה 3% בלבד מהייצוא העולמי, אולם מבחינת ערך הייצוא, הנתח של ישראל גבוה בהרבה. הסיבה לכך היא שרוב הייצוא הישראלי הוא של תמרים מהזן מג'הול הנחשב לזן איכותי ויקר יותר.
• מקור האספקה העיקרי של תמרים לאיחוד האירופי הוא טוניסיה המספקת למעלה מ-42% מהכמות המיובאת לאיחוד (41 אלף טון לערך בשנת 2015). ספקיות עיקריות נוספות הן אלג'יריה ואירן.
• חלקה היחסי של ישראל ביבוא התמרים לאיחוד האירופי נמוך מ-10% אך ערך היבוא לטון של התמרים מישראל גבוה משמעותית משל הספקיות העיקריות בשל העבודה שעיקר היבוא מישראל הוא של הזן מג'הול.

ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מועצת הפירות, ערך סיור עם נציגי הוועדות החקלאיות לאורך יישובי בקעת הירדן, בשיא עונת הגדיד, לבחון את מצב היבול ולסייע במתן פתרונות לחקלאי הבקעה, הממוקמים על גבול ירדן.
חברי המשלחת סיירו במטעי התמרים באזור גאון הירדן, שוחחו עם חקלאים וביקרו בבית האריזה "תמר טוב", הממיין תמרים מכל רחבי הארץ בהיקף של 4,000 טון תמרים בשנה באמצעות מכונות בטכנולוגיית מיון מתקדמת. בלחסן אמר לאחר הסיור כי חקלאי הבקעה מתמודדים עם שלל אתגרים קשים וכי יסייע למגדלי התמרים לקדם פתרונות לבעיותיהם. בנוסף אמר כי יעודד התאגדות של המגדלים, על מנת שיוכלו לייצג את ענף התמר מול שלל הגורמים העוסקים בשיווק התמרים בארץ ובעולם, פעולה שתחזק את שוק התמרים בבקעה לאורך זמן ותסייע משמעותית לענף התמרים שהינו תחום החקלאות העיקרי עליו נשענת כלכלת יישובי הבקעה. עוד אמר בלחסן, כי יסייע למגדלי התמרים בבקעה בנושא הגדלת אספקת המים למטעים וכן יעודד הידוק שיתוף הפעולה בין הועדות החקלאיות במועצות האזוריות לארגון מגדלי הפירות.