הכושי שעשה את שלו

" אנחנו כמו הכושי שעשה את שלו ואומרים לנו תודה רבה, אתם יכולים ללכת…" ■ הזעקה של חקלאי מושב תקומה ועין הגדי שבעוטף עזה שנלחמים לבד בפרויקט נדל"ן של העיר נתיבות ועל 10000 דונם של אדמה חקלאית שמדינת ישראל רוצה לקחת להם

חקלאי מושב תקומה ובית הגדי, שנמצאים בלב עוטף עזה וסבלו קשות במהלך המלחמה האחרונה, נאבקים בימים אלו נגד החלטה גורלית של המדינה. במסגרת פרויקט נדל”ן של העיר נתיבות, המדינה לוקחת 10,000 דונם של אדמות חקלאיות, שהן לב ליבה של פעילות המושבים הללו, לטובת שכונות מגורים חדשות.

המקרה של תקומה ובית הגדי ממחיש את היד הקלה שבה פועלות ועדות הוותמ”ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), שבפועל כמעט תמיד פוסקות לטובת הערים.

כוחם הפוליטי הרב של ראשי הערים, יחד עם לחצים לקידום פתרונות דיור לטווח הקצר, מביאים להחלטות פוליטיות שאין להן ראייה לטווח הארוך.

בשקט בשקט מתחת לאף- מדינת ישראל לוקחת לחקלאי מושב תקומה ובית הגדי שסבלו קשות במלחמה ואף פונו מהעוטף, 10000 דונם של אדמה חקלאית לטובת שכונת מגורים של נתיבות, שבפועל תחנוק את המושב שהוקם לפני קום המדינה ושמר על ביטחון המדינה ועל העיר נתיבות עד כה.

מרדכי פסטרנק ושמעון לביא, חקלאים ממושב תקומה בעוטף עזה יוצאים בזעקה גדולה איך הוותמ"ל (ועדה מטעם משרד הפנים שקובעת בנושא קרקעות להעביר אותן לטובת מגורים) אישרו לעיר נתיבות לקחת לחקלאי תקומה ובית הגדי, 10000 דונם של אדמה חקלאית, המקיפה את כל מושב תקומה שבעוטף, לטובת הקמת שכונת מגורים של העיר נתיבות.

מרדכי ושמעון שניסו בכל כוחם למנוע ולהיאבק נגד ההחלטה הזו טוענים שמושב תקומה יהפוך להיות מעין "שכונה" בתוך העיר נתיבות, יאבד את צביונו המושבי החקלאי וימחק עם השנים לגמרי. לכן חקלאי תקומה יוצאים למאבק עם חקלאים נוספים מכל רחבי הארץ, במסגרת תערוכת החקלאות הגדולה ביותר אגרו משוב שתתקיים השבוע בירושלים, על מנת שהמושב שלהם, לא יאבד את האופי הציוני הכפרי שלו לטובת נכסים ובטונים. "אין אידאלים, אין בטחון מזון, אין עבודה חלוצית.. הכל נגמר" מוסיף מרדכי.

חקלאי תקומה ביחד עם הנהלת תערוכת אגרו משוב וחקלאים נוספים מכל רחבי הארץ, יוצאים בקריאה לתת לחקלאים פיצוי או זמן להתארגן ולהעניק להם במקום – שטחים חלופיים לעבד את האדמה. "חלק מחקלאי תקומה רוצים פיצוי כספי לאור העובדה שהאדמות החקלאיות שינתנו כפיצוי, יהיו רחוקות מהמושב ויהיה קשה לשנע את כלי החקלאות, וגם צריך יהיה לתגבר את האבטחה על הציוד בגלל חשש לגניבות.

חשוב לציין כי במשך רוב המלחמה מושב תקומה היה מפונה, חלק מהחקלאות נפגעה כלכלית בצורה קשה מאד, לא היו פה פועלים/עובדים זרים שיקטפו יבולים, רוב החברים במושב עזבו את הישוב, לטובת ישובים מרוחקים (אזור טבריה, חלק ירדו לאילת, חלק לים המלח) ומי שבחר להשאר במושב – נאלץ לטפל בשטחים לבדו וזה לא היה פשוט. מושב תקומה הוקם לפני קום המדינה והיה נחשב ל"שכפץ" של המדינה מבחינת שמירה על גבולות ובעיקר על נתיבות.

והיום החקלאים כועסים " אנחנו כמו הכושי שעשה את שלו ואומרים לנו תודה רבה, אתם יכולים ללכת… מצד אחד אומרים לנו – תקשיבו – נותנים מיליארדים לשיקום העוטף וביד השנייה סוגרים לנו את החקלאות. ממש במחי יד מורידים לנו את כל העמל שעבדנו עליו במשך דורות ושנים" מספר מרדכי פסטרנק בן ה-67 , חקלאי וותיק מזה כ35 שנה מגדל בעיקר הדרים.