בחג הזה מעדיפים את דג האמנון

לקראת חג הפסח, משרד החקלאות חושף: איזה דגים הישראלים אוהבים על שולחן החג כמה בשר הישראלים אוכלים בתקופת החג ובאיזו שנה הישראלים צרכו הכי הרבה ביצים

משרד החקלאות סוקר את נתוני הצריכה שהיו לנו ב-2019 לעומת 2020 שנת הקורונה והחג הקרב ובא. האם יש שוני בנתונים בגלל הקורונה?

בפסח הקודם עלתה צריכת הביצים ברשתות השיווק בכ-20%, לעומת אותה התקופה בשנת 2019, בה הביקוש עלה בכ-10% בלבד • בבשר בקר בפסח אשתקד הייתה עלייה מיוחדת בביקוש של כ-64% עקב השפעות מגפת הקורונה (בשנת 2019 עלה הביקוש בחג בכ-40%) • ובבשר העוף בפסח נצפתה עלייה מיוחד בביקוש לעוף של כ-46% ברשתות השיווק לאור השפעות משבר הקורונה (בשנת 2019 עלה הביקוש בחגים בכ-25.8%) • משרד החקלאות נערך לקראת חג הפסח ואין מחסור במזון לחג, גם לא בביצים

השנה, יותר מתמיד, חג הפסח הקרוב מסמל את החירות, עם בוא החיסונים והחזרה לשגרה אליה כל כך התגעגענו. לקראת חג הפסח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר סוקר את הנתונים והמספרים אודות ענפי הבשר, הדגים והביצים. אז מה הישראלים אוהבים יותר לאכול ביום יום ומה הם אוהבים לאכול יותר בארוחת החג החגיגית? איך משפיע אסון הזפת בחופי הים התיכון על צריכת הדגים? האם השנה הישראלים צרכו יותר ביצים מבשנים קודמות? אין ספק שהשנה הזו הציבה בפנינו לא מעט אתגרים אך גם תחביבים חדשים. רבים מאתנו גילינו את תחביב הבישול והאפייה הביתית, והרשתות החברתיות נשטפו בטרנדים חולפים, בין אם זה אפיית חלות, עראיס ביתי או אפיית עוגיות יחד עם הילדים. אז איך הקורונה השפיעה על העדפות המזון והצריכה שלנו?

בענף הדגים, לפי הנתונים מרשתות השיווק הצרכן הממוצע יעדיף בעיקר את דגי אמנון, במקום השני הסלמון, במקום השלישי נמצא דג הלברק, במקום הרביעי התמקם הטונה ואת המקום החמישי תופס הקרפיון, במקום השישי נמצאים הבקלה ונסיכת הנילוס. בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1.8 ק"ג דגים, כ-30% מתוכם דגים טריים. בפסח האחרון של שנת 2020, עלתה צריכת הדגים הקפואים ברשתות השיווק בכ-11% לעומת התקופה המקבילה לה בשנת 2019. במהלך ההכנות לחג, נוספת הצריכה לאדם של דגי קרפיון טריים ומגיעה לכמעט פי 6 לעומת שאר חודשי השנה(!).

במסגרת ההכנות לקראת החג, נערכים מכוני התערובת ומגדלי הדגים להזנת הדגים במזון הכשר לפסח, וכבר כיום, מוזנים הדגים במזון זה. במקביל, מנתוני המשרד עולה, כי במהלך השבועות הקרובים צפויים להימכר כ-2,800 טון דגים טריים מגידול מקומי, מתוכם: כ- 600 טון קרפיונים, כ-800 טון אמנונים וכ-300 טון בורי טריים ומקומיים. בנוסף, נמצא בשווקים סוגים נוספים של דגים כגון: מוסר, כסיף, באס, אמור ואדמונית. כמו כן, ישווקו גם כ-50 טון של פילה טרי של דגי בורי, אמנון, אדמונית, מוסר, פורל וקרפיון. רוב הדגים הנצרכים בישראל מיובאים (כ-85%): 150,000 טון מיבוא (רובו של דגים ומוצרים קפואים) ו-18,000 טון מייצור מקומי (כולו של דגים טריים).

השנה נמצא בשווקים במגמת עלייה גם את דג הברמונדי שהגיע אלינו היישר מאוסטרליה ולאחר חבלי לידה ארוכים, נמצא כיום כחלק מהדגים המגודלים בבריכות ומתקני הגידול השונים בארץ.  כמו כן, הוסר האיסור לשווק דגים שמקורם מהים התיכון, ועל כן, בחג הקרוב אזרחי ישראל יוכלו ליהנות גם מדגים טריים שנידוגו  בים התיכון.

ומה באשר לצריכתנו לדגים ביחס לעולם? בישראל הצריכה הממוצעת לנפש, נכון לשנת 2019, היא כ-21.4 ק"ג בשנה, לעומת הממוצע העולמי לשנים 2017-2019 העומד על 20.4 ק"ג לנפש. בסין הצריכה הממוצעת בין השנים 2019-2017 הייתה 39 ק"ג לנפש בשנה, בצפון אמריקה 22.4 ק"ג ובאירופה  21.6 ק"ג לנפש בשנה.[1]

בענף הביצים, מנתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומועצת הלול, עולה כי הישראלי צורך מדי שנה כ-230 ביצים, ובחודש כ-19 ביצים בממוצע. בפסח האחרון של שנת 2020, עלתה צריכת הביצים ברשתות השיווק בכ-20%, לעומת אותה התקופה בשנת 2019, בה הביקוש עלה בכ-10% בלבד. העלייה העודפת בביקוש בשנת 2020 נבעה מהחלת הסגר הראשון, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בארץ וברחבי העולם. עלייה דומה ניתן לראות גם בענפי הבשר והעוף. ככלל, הישראלים מעדיפים לצרוך ביצים "רגילות" ורק כ-12% מהצריכה של ביצים ברשתות השיווק היא של ביצים "מיוחדות" כמו ביצי חופש, ביצי אומגה 3, ביצים סופר טרייה וביצים אורגניות. בישראל מיוצרות מדי שנה כ-2.3 מיליארד ביצים המגודלות על ידי 2,830 מגדלים. מרבית המגדלים מתגוררים באזורים הצפוניים של הארץ: בגליל המערבי מיוצרים כ-67% מהיקף הביצים בישראל. [2]

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, הישראלי הממוצע צורך כ-230 ביצים בשנה. צריכה זו נחשבת לגבוהה ביחס למדינות אחרות. על סמך השוואה של 154 מדינות בשנת 2017, סין דורגה במקום הגבוה ביותר בצריכת ביצים לנפש עם 22. 358 ביצים, ואחריה יפן ומקסיקו.[3] בשנת 2019, עמדה הצריכה בארה"ב על 287 ביצים לנפש. [4]

בענף הבשר, ממוצע הצריכה של בשר בקר בשנת 2019 (טרי וקפוא) עמד על כ-18 ק"ג לנפש. הישראלים צרכו כ-164 אלף טון בשר בשנה, כ-44% מהכמות היא של בשר שנשחט בישראל וכ-56% מהכמות היא של בשר מיובא. בשנת 2020, לקראת חג הפסח, נצפית עלייה מיוחדת בביקוש של כ-64% עקב השפעות מגפת הקורונה (בשנת 2019 עלה הביקוש בחג בכ-40%) בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק ב"ימים רגילים".

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? צריכת הבשר בישראל גבוהה ביחס לעולם ועמדה בשנת 2019 על כ-18 ק"ג לנפש, בעוד הצריכה במדינות OECD עומדת על 14.5 ק"ג לנפש בלבד. ארגנטינה מובילה במקום הראשון עם 38 ק"ג לנפש, במקום השני ארה"ב עם 26.3 ק"ג לנפש, במקום השלישי ברזיל עם 25.2 ק"ג לנפש.[5]

בענף העוף, בשנת 2019 הייתה הצריכה המקומית של עוף טרי בישראל הגבוהה בעולם ועמדה על כ-64 ק"ג לנפש בשנה.[6] בשנת 2020, לקראת חג הפסח נצפתה עלייה מיוחד בביקוש לעוף של כ-46% ברשתות השיווק לאור השפעות משבר הקורונה (בשנת 2019 עלה הביקוש בחגים בכ-25.8%) בהשוואה לממוצע כמות בשר העוף הנמכרת ברשתות השיווק ב"ימים רגילים".

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, בשנת 2019 הייתה הצריכה המקומית של עוף טרי בישראל הגבוהה בעולם ועמדה על כ-64 ק"ג לנפש בשנה, בעוד הצריכה במדינות ה-OECD נאמדה ב-31.3 ק"ג לנפש בשנה, בארה"ב המדורגת במקום השני נצרכו כ-50.1 ק"ג לנפש בשנה ומלזיה במקום השלישי עם כ-48.7 ק"ג לנפש בשנה. הממוצע העולמי נאמד ב-14.7 ק"ג לנפש בלבד.[7] כיום, בענף העוף פועלים כ- 550 מגדלים.[8]