רני בר נס:״מנהיג בתחום החקלאי, חייב לבוא מתוך החקלאות״

רני ברנס יו״ר ענף הפירות במועצת הפירות:״ניתן להגדיל את ייצור הפירות והירקות בארץ באמצעות הגדלת נחלות, הוזלת מחירי המים, הגדלת תמיכות המדינה בחקלאות, צמצום בירוקרטיה, והקמת שוק סיטונאי מודרני ■ החקלאות הישראלית יכולה לספק את כל צריכת הפירות והירקות של המדינה.

איזו תרומה מרכזית נתת לחקלאות הישראלית בשנים האחרונות, ואילו שינויים היא חוללה בשטח?

במועצת הצמחים ובענף הפירות במיוחד אנו פועלים בדרך כלל בצוותים מקצועיים לקידום ופיתוח נושאים. הייתי מהיוזמים של פוליסת הביטוח (בקרן לנזקי טבע), לנזקי "אסונות טבע", שיכלול מזיקי הסגר ומגפות במטעים.

לדוגמא: מגדלי השקדים שניזוקו ממחלת ה"קסיללה", פוצו במסגרת הפוליסה. מגדלי הבננות שניזוקו ממחלת ה"פנמה" פוצו במסגרת הפוליסה.

הפעילות שלי מתבטאת במעורבותי בכל הקורה בענף המטעים כמו: ביטוח, הגנת הצומח, מו"פ ועוד. ובנושאים אינטגרטיביים של המועצה כמו בפעילות מול משרד החקלאות, הכנסת והשרים. אלה בשיתוף פעולה עם הארגונים החקלאיים.

כיצד פעלת לקדם חדשנות וטכנולוגיה בחקלאות הישראלית, ואילו תוצאות מדידות השגת?

במשק הפרטי שלנו, אנו מובילים בנושאים רבים בענף המטעים כמו שימוש בכנות חדשות למטעי נשירים, זנים חדשים של נשירים שהבאנו לארץ והתאמתם לגידול בארץ. שיטות גידול ועיצוב העץ כמו גידול אפרסק ונקטרינה מוקדמים בשיטת ה"קירות" לגובה של עד 4 מטרים, עם כל הכלים הנדרשים לכך. מספר בודד של משקים נכנסו לשיטה במשך השנים. עד היום אנו לומדים את הנושא, פיתוחים אלה גרמו לשינוי איכות הפרי בשווקים וגרמו לחקלאים שבקבוצה לעליית מדרגה.

אנחנו פועלים וחושבים על ייעול וניצול של הקרקע, מים, ידיים עובדות, שימוש בכלים חכמים, שימוש יעיל בדישון ובחומרי הדברה. אנחנו מפעילים בית אריזה מודרני, יעיל ושומר על איכות הפרי. המותגים שלנו מוכרים בשוק ואנו משקיעים רבות בשמירה על המותג.

מהו החזון שלך לעתיד החקלאות הישראלית, וכיצד אתה מתכוון לפעול לקידומו?

בראותי את ענף החקלאות היום, ומתוך ראיית המצב הגיאוגרפי והבטחוני, עלינו ראשית לגרום לכך שהמדינה תכיר בחקלאות כנדבך חשוב והכרחי לקיומה של מדינה עצמאית ומודרנית. מכאן נלך יד ביד עם המדינה לפיתוח החקלאות לקראת העידן המודרני ובהתחשב בתופעת ה"מדבור" שמחייב חשיבה רצינית לעתיד, בעיית בטחון המזון היא עולמית היום.

החקלאות הישראלית מסוגלת לספק את כל צריכת הפרי והירק למדינה.

בשבעה באוקטובר חווינו לרגע חוסר מזון בשווקים. יש ללמוד ולחשוב, אנו מדינה עטופה במדינות עוינות ומהן לא נקבל עזרה בשום מצב. עלינו לבנות בארץ חקלאות חכמה שתיתן פרנסה בכבוד לחקלאים, ולהבטיח אספקת מזון לתושבים.

סכומי הכסף הנדרשים לכך הם זעומים לנושא כה חשוב (פחות מהכספים הקואליציוניים). אסור להגיע למצב שאויבינו ישתמשו בחסימה של יבוא מזון לארץ כאיום בטחוני.

אחרי השבעה באוקטובר והאסון שפגע בישובים החקלאיים על גבולות המדינה, יש לשנות את החשיבה, שכן אותם אנשים ואותם ישובים, הם צבא לכל דבר. ליבנו עם הנפגעים, ונקווה שישובו החטופים לביתם. והחקלאות תחזור לשגשג לאורך הגבולות.

מי לדעתך הם הגורמים המרכזיים שיכולים וצריכים להיות שותפים בתהליכי השינוי בחקלאות?

הגורמים השותפים לפיתוח החקלאות אמורים להיות כל משרדי הממשלה שנוגעים בדרך כלשהי בחקלאות כמו: משרד האוצר, הכלכלה, רמ"י, איכות הסביבה ועוד. עם גישה חיובית כזו, החקלאי בישראל ירגיש בטחון, שכן ההשקעות בחקלאות הן ארוכות טווך ודורשות בטחון ויציבות.

החקלאות בכללה נתפסת כמחזיקה בקרקע עד שתילקח לצרכי בנייה והיחס לקרקע
הוא בעיניים של נדלן בלבד. אותן קרקעות במרכז הארץ ובשפלה, שהן קרקעות חקלאיות ונלקחות לבנייה, עוד תחסרנה בעתיד לאבטחת המזון לאזרחי המדינה. לדעתי אפשר לבנות בשיפולי ההרים את כל שהמדינה צריכה לפיתוח.

איזה שינויים נדרשים, לדעתך, כדי להגדיל באופן משמעותי את היקף הייצור בישראל ובכך לתרום להפחתת יוקר המחיה?

אפשר להגדיל את ייצור הפירות והירקות בארץ על ידי הגדלת הנחלות, הוזלת מחירי המים השפירים והקולחין, הגדלת תמיכות המדינה בחקלאות, הקלות בבירוקרטיה, שכל פקיד במערכת מסוגל לעצור אישורים שיעכבו כל תכנית לפיתוח, הקמת שוק סיטונאי מודרני בדומה לכל מדינה בעולם המתקדם, שבין השאר יתרום להוזלת יוקר המחייה.

נושא חשוב הוא הפחתת פערי התיווך בשוק הפירות והירקות. הנושא בכותרות מזה
שנים רבות והכנסת על כל חלקיה מסרבת לגעת בנושא מפאת כוחם של הגופים הקונגלומרטים המטפלים בפרי לאחר יציאתו מהמשק החקלאי ועד הגעתו לשולחן הצרכן בבית.

אפשר להוזיל את המחירים דרסטית.

מהי עמדתך לגבי היצוא החקלאי? האם הרחבתו תתרום לחקלאות הישראלית או תפגע בה?

היצוא החקלאי היה מנוף צמיחה חשוב מאד בחקלאות. "אגרקסקו" היתה גורם חשוב מאד בפיתוח היצוא לכל יעד בעולם. החשיבה היתה חדשנית עם עין פקוחה אל העולם הגדול, ותחרות גדולה עם מדינות מפותחות.

על יד הגידול ליצוא פותחו גם השווקים בארץ. מחיר התשומות בארץ שנקבע על ידי המדינה (מים, חשמל, דלק, כח אדם, מיסים ועוד), הם היו חלק מהקושי בתחרות עם הייצור בעולם. חבלי ארץ שלמים נפגעו מהפסקת היצוא, כמו הפלפל והעגבניות בעוטף והערבה.

היה יצוא גדול של ענבים – שנעלם.

אינני רואה שבכוונת המדינה להוזיל את התשומות כך שלא נראה בעתיד שינוי במערך היצוא, מלבד אותם ענפים בהם יש לנו יתרון יחסי ויחודיות. כמו אבוקדו, מנגו, תמרים, אפרסמון ובמספר נישות קטנות בירקות ובפירות.

שערי המטבע משנים מדי יום את רווחיות היצוא. אין היום ביטוח זמין לשערי מטבע לחקלאים.

כיצד אתה מתמודד עם האתגרים הסביבתיים והאקולוגיים הניצבים בפני החקלאות המודרנית?

השינויים האקולוגיים הסובבים אותנו הם חלק מחיי היום יום שלנו. האמרה "החקלאים הם שודדי המים והקרקע" היא הפוכה בתכלית. 75% מהמים שצורכת החקלאות הם מים ממוחזרים כאשר אנו משלמים עבורם מחיר מלא.

שאם לא כן היה על המדינה להזרים את הקולחין לים, התהליך דורש טיהור המים ברמות גבוהות ויקרות מאד. החיסכון למדינה הוא ענק.

עם השנים פיתחנו טכנולוגיות לגידול צמחים במים ממוחזרים ובהצלחה רבה.

גם לקיחת הקרקעות החקלאיות במרכז הארץ, מחקלאות לבנייה, בעשרות אלפי דונמים בשנה, מכריחה אותנו לחפ/ש קרקע חליפית, לייצא בה מזון, לטובת האוכלוסיה שהולכת וגדלה.

אנחנו בארץ מגדלים פירות וירקות בקרקע מליחה ובטמפרטורות גבוהות בתנאי מדבר, באזורים קשים אלו קמו ישובים וקהילות יוצאי דופן אשר מתפרנסים מחקלאות מיוחדת זאת.
לא נשכח את בוני המדינה שלחמו על הקרקע ומסרו את חייהם למענה.
היום קם דור שלא ידע את יוסף.

למדנו לנצל את השמש באזורים החמים לגידול צמחים לעונות ההפוכות למרכז וצפון הארץ. מצב שני הוא לגדל פירות דורשי קור בצפון המדינה, השילוב הזה נותן הספקה של פירות וירקות לשווקים לאורך כל השנה במגוון גדול.

מהן התכונות והמיומנויות החשובות ביותר למנהיג בתחום החקלאות, וכיצד אתה מיישם אותן בעבודתך היומיומית?

מנהיגות בחקלאות – מנהיג בתחום החקלאי, הבא לשרת את החקלאים, חייב לבוא מתוך החקלאות, להכיר את אזורי הארץ השונים ואת ההוויה באזורים השונים והשונה ביניהם. כך גם הדרישות המקצועיות.

אמינות היא תכונה חשובה בכל תפקיד , כאן היא חשובה מאד. מנהיג חייב לדעת לקשר בין החקלאי בביתו ובמשקו, ובקצה השני לדעת לדבר עם בעלי התפקידים במוסדות, בכנסת ובממשלה. כריזמה היא תכונה הפותחת דלתות, וגורמת לצד השני להאזין.

כל התכונות הללו נותנות לנציג החקלאים (המנהיג) את הזכות, האפשרות לייצג את החקלאים שהם בדרך כלל עסוקים במשקם, מתמודדים עם הבעיות הקטנות כגדולות יום יום, ואין להם אפשרות לפתור את הבעיות מביתם במושב, בקיבוץ או במושבה.

אנחנו החקלאים זוכרים את מנהיגינו על פועלם ועל החותם שהשאירו אחריהם.
אנחנו נמשיך לשמור על הקרקע ועל החקלאות המפוארת שלנו.