״הממשלה והכנסת אין אומץ לטפל להתמודד עם פערי התיווך״

רני ברנס בועידת ישראל לחקלאות :״שיווק הפירות והירקות נמצא בידיהם של שישה או שבעה גופים גדולים בעלי כח ענק, חברי הכנסת חוששים להתמודד איתם. ■ ״הפרי שלנו שנקטף בבוקר נמכר במחיר של פי 2 ו-3 , הם פוגעים בציבור ובחקלאים״

אין בתכנית של הועידה היום שולחן לקידום ענף המטעים. הוא אחד הענפים שנפגע מדי יום ועד היום. ברובו יושב על הגבולות. יידרשו תקציבים וגדולים לשיקום המטעים והמשקים שנהרסו, ועדיין נפגעים מדי יום ביומו, בדרום ובצפון.

נאמר כאן בועידה "שנדרש חוזה חדש בין החקלאי והצרכן". הבעיה אינה בין החקלאי והצרכן, אלא מה שבאמצע.

פערי התיווך הם הבעיה הידועה לכל גורמי הממשל. לאיש מחברי הכנסת אין אומץ לגעת בנושא. שם קשה להם קצת יותר.

כל שיווק הפירות והירקות נמצא בידיהם של שישה או שבעה גופים גדולים בעלי כח ענק ואין כל רצון לחברי הכנסת להתמודד איתם. כאן טמון יוקר המחיה בכל הקשור לפירות וירקות.

לחקלאי אין כל שליטה על המחיר, הפרי שעזב את משקו של החקלאי בבוקר, נמצא אחה"צ על המדף במחיר של פי 2 ו-3 ולפעמים יותר. כך נפגע גם החקלאי וגם הצרכן.

אני פונה לחברי הכנסת, אם אכן רצונכם להפחית את יוקר המחיה, אנא טפלו בפערי התיווך. לא יתכן שהאוצר יראה בחקלאות נטל כאשר החקלאות היא הפתרון לביטחון המזון.
אנחנו יכולים לספק את כל הפרי והירק הטרי למדינה.

היבוא

היבוא שאמור היה להוריד את מחירי הפירות והירקות, לא רק שלא הוריד מחירים, אלא במקרים מסוימים אף גרם לעלייתם.

מישהו גרף כאן לכיסו מיליונים רבים. היבוא גרם לחקלאים רבים להפסיק לגדל או להקטין את הכמויות. על כל הגורמים להתפכח, לתמוך בחקלאות המקומית ולהבטיח את בטחון המזון של המדינה.

כן, אנחנו מסוגלים לספק את הפירות והירקות במחירים סבירים. אסור לשכוח שאת כל התשומות לחקלאות קובעת המדינה: מים, חשמל, מס על עובדים, דלק ועוד. אם אכן יש רצון להוריד את המחירים – אפשר. הכל בידי המדינה.

השקעות בחקלאות

החקלאות היא גוף שדוהר קדימה כנגד כל מה שמנסים באוצר להציגה. לשם כך חייבת המדינה ומוסדותיה, "לשנות פאזה", ולהבין שכמו שכל העולם הנאור תומך בחקלאות בישראל נדרש שבעתיים.

זאת גם הזדמנות לתקן את החזר הפחת על ההשקעות בחקלאות לפחת מואץ. יש כאן עוול גדול שחייב תיקון. זאת הדרך היחידה לעודד השקעות וכך גם אולי נתגבר על החוסר בפירות וירקות.

דור המשך

כשמדובר בדור המשך, צריך לחדור למוחו של בחור צעיר שאופציות רבות עומדות בפניו. וכאשר הוא רואה את ההתעללות של גורמי הממשל באביו, ואת הבירוקרטיה שעומדת בדרכו: מנהל מקרקעי ישראל, ועדות לבנין עיר, משרד הבריאות, בנקים וכד' והוא אמור להחליט על עתידו. עומדת בפניו דילמה גדולה. (זאת הזדמנות להחמיא למשרד החקלאות הנוכחי שמראה רצון רב לעזור לחקלאים).

מועצת הצמחים

המועצה הוא הגוף היחיד היום שבו נפגשים חקלאים לדון בכל הנושאים המקצועיים
שעל הפרק: פיתוח הענפים, מחקר, קנ"ט, תכניות משותפות עם השירותים להגנת הצומח, כולל תכניות אינטגרטיביות בין ענפיות, מיזמים בתמיכת המדען הראשי ועוד.

אני רואה במועצה גוף חשוב מאד, נדבך רציני, התורם ליציבות גדולה לביטחון המזון.
החקלאות הנפלאה שלנו צובעת בירוק את המדינה.

תמיד אמרנו שהחקלאות היא קו הגבול של המדינה, ראו מה קרה לנו בשבעה באוקטובר. אנשינו נחטפו, נהרגו ונפצעו. משקים נהרסו והמדינה לא הגנה עליהם. לא כולם בממסד הבינו את גודל האסון, כי הם לא היו שם לראות בעיניהם את החורבן, ושלא נדבר על האנשים ומה שקרה להם.

אני מקוה שהמדינה תמצא את הדרך לשיקום ההרס, בינתיים זה לא נראה. הביטו לאנשים בעיניהם. מישהו צריך לדבר איתם. רבים מחברינו ללא בית וללא משק. מאין לוקחים אנרגיה לצאת לדרך חדשה אחרי אסון כזה.

אני מקווה שנעמוד באתגר של שיקום כל הנזקים וההרס שנפלו עלינו. אנחנו גם אלה שנבטיח מזון טרי ובריא לאזרחי ישראל.

נזכור כולנו את החטופים ואת שאינם איתנו עוד, והמשפחות שלהם. ליבנו איתם.