"אם יוצע לי תפקיד שר, אבחר להיות במשרד החקלאות"

ראיון בלעדי עם ח"כ יאיר גולן, סגן שרת הכלכלה והתעשייה

למה אתה באופן אישי הגנת בשנה האחרונה בחרוף נפש על החקלאים והחקלאות?

"הגנה על החקלאים והחקלאות – מה יותר טבעי מזה? קודם כל זה מהמקום של כבוד לאדם העמל. לא פגשתי עד היום חקלאי שקל לו, שלא עובד קשה מאוד, שמרוויח הון מספקולציות במחיר העגבנייה. מי שעמל בשבילי מגיעה לו הערכה, מגיע לו כבוד, מגיעה לו תמיכתי המלאה כשליח ציבור. פוליטיקאי שפגשתי אמר לי ביחס למגדלי הביצים, מה אתה מגן עליהם – הם ממילא לא יצביעו עבורך. זה ממש לא מעניין אותי. אגן ואלחם עבור מי שאני מעריך ומוקיר, שחי לאורך הגבולות, שמשקיע את חייו בפריפריה, שמבטיח לי תוצרת חקלאית איכותית.

כמו כן, אני מניח שהקרבה באה משורה של חוויות עבר. משבועות העבודה בקיבוצים כחניך ומדריך בנוער העובד והלומד, דרך הפיקוד על פלוגת בני משקים בגדוד 50, וכמובן, שנים של שירות לאורך הגבולות, בשביל וביחד עם אנשי ההתיישבות הנפלאים.

מבחינה פוליטית אני סבור שבהרבה מקרים הפריפריה מגדירה את המרכז. המשימות הלאומיות נמצאות בפריפריה, הקשיים הלאומיים נמצאים בפריפריה, הנושאים הכי קשים והכי טעונים נמצאים בפריפריה. הפריפריה היא אבן בוחן ליכולת שלנו כחברה להתלכד ולהתגבר על שונות עצומה. הפריפריה החקלאית מעמידה אותנו תדיר בפני סוגיות של חברה וכלכלה, השקעה לאומית, התמודדות עם תופעות קיצון, וסוגיות של שוויון וסולידריות. כאיש שמאל ציוני, איני יכול שלא לעסוק בפריפריה, והרי השוויון והשלום נוגעים במישרין בספר הגבולות."

אם תוקם שוב ממשלת מרכז שמאל שוב ליברמן ופורר הדוגלים בהורדת מכסים ושוק חופשי, יהיו כנראה באותם תפקידים?

"לו נהיה בממשלה הבאה, ולו יוצע לי תפקיד שר, ארצה במשרד החקלאות. אחרי הניכור שזרע השר פורר בינו לבין החקלאים, יש כל כך הרבה עבודה, ובמשרד החקלאות ניתן לממש רעיונות ותוכניות בראייה ארוכת טווח, ועם השפעה לאומית עצומה."

אתם מזוהים עם הקיבוצים ולא עם המושבים, האם תפעלו גם לחיזוק המשק המשפחתי?

"איני חש זיהוי רק עם הקיבוצים – זה פשוט לא נכון. מבחינה אישית ועניינית אני רואה בטיפוח ההתיישבות העובדת כולה אתגר אדיר – מושבים, קיבוצים וחוות בודדים, כולם זכאים ליחס מחבק ולטיפול שורש בבעיות הקיומיות שלהם. בנוסף, אני רואה בהתיישבות העובדת מרכיב בפתרון מצוקת הדיור ובמימוש היעד של פיזור אוכלוסייה וחיזוק הפריפריה. אוכלוסיית הגליל, הגולן והנגב חייבות לגדול, ולא ניתן לעשות זאת בלי שותפות ההתיישבות העובדת."

איך אתה רואה את נושא ביטחון המזון בישראל והאם לדעתך לחקלאות מקום חשוב בהבטחת ביטחון המזון?

"ביחס לביטחון המזון, באו הקורונה והמלחמה באוקראינה והראו לנו עד כמה הגלובליזציה שברירית. אנחנו לא יכולים להיות אי בודד, ולא רוצים להיות אי בודד, אבל מידה אחראית של עצמאות בגידול וייצור המזון היא עניין של ביטחון לאומי, ויכולת התמודדות עם אסונות ומשברים מעשי ידי אדם ושאינם כאלה.

מידת האחריות הלאומית מחייבת עידוד ותמיכה בחקלאים ובחקלאות בראייה כוללת וארוכת טווח. בנוסף, יבוא חקלאי ללא יצור מקומי יביא להיווצרותם של מונופולים וקרטלים של יבואנים. התחרות המקומית חיונית למשק בריא, ולמחיר הוגן לאזרח."

האם תפעלו ואיך למיגור הטרור החקלאי?

"איני אוהב את הביטוי "טרור חקלאי" – זה הופך את הטרור האמיתי לטרוויאלי. יש פשיעה חקלאית חמורה, ועל המדינה לעסוק בזה הרבה יותר במרץ, החל מהאיסוף המודיעיני, המשך בפעולות אבטחה וליווי, וכלה בפעולות סיכול של ארגוני פשע המעורבים בתחום מזיק זה.

אין ספק, המדינה הזניחה את הפשיעה החקלאית במשך שנים ארוכות, והישועה תבוא משילוב של מאמצים ממשלתיים ופרטיים."

איך לדעתך הממשלה צריכה אם בכלל לסייע לחקלאות ולחקלאים?

"בכל העולם המערבי ממשלות מסייעות לחקלאות ולחקלאים. זה לא בא ממקום של פילנתרופיה ולא ממקום של מסכנות, אלא מתוך הכרה שהתנהלות לאומית אחראית מחייבת עיסוק ממשלתי בנושאים של קרקע, מים, ביטחון המזון, מענה לשעת חירום, מחזור והגנת הסביבה ועוד. נביט שוב במשפט האחרון ונאמר לעצמנו בקול רם – מדינה בריאה נושאת את החקלאים שלה ואת החקלאות על כפיים. הכבוד והיקר לאדם העמל!"