דרוש פרויקטור למי הנגר של ישראל

החורף הסוער ההצפות והשיטפונות , מותם של כ11- איש ונזקים במיליארדים הוכיחו שכמו במגיפת הקורונה גם כאן דרוש פרוייקטור הטיפול במי הנגר״ הוא באחריותם של משרדי ממשלה רבים שכידוע לא מצליחים לעבוד ביחד * משרד החקלאות הקציב 146 מיליון שח למניעת הצפות * קק״ל והשילטון המקומי מאמינים שהביופילטר ימנע הצפות ויוסיף מאות מיליוני קוב למאגרי המים בישראל.

היערכות המדינה להתחממות כדור ולפגעי מזג האוויר חייבת שינוי של 360" מעלות. עד עתה המדינהלא התייחסה ברצינות לנושא , החורף האחרון כך נראה הוא קו פרשת המים , מזג האוויר הסוער שפקד את ישראל בחורף האחרון, שכלל כמויות משקעים אדירות שניפצו שיאים של עשרות שנים . החורף הסוער גרם להצפות ולשיטפונות ברחבי הארץ והוביל למותם של כ11- איש כמו כן, גרמו הגשמים לנזקים רבים של עשרות מיליוני ש״ח לרכוש. אנשי עסקים רבים (בעיקר בקניון ארנה בנהריה ) נפגעו כלכלית בצורה קשה מאוד. משבר הקורונה הוכיח לכולנו שארוע בסדר גודל גדול מחייב הערכות ממשלתית כוללת ושיתוף פעולה בין משרדי. לדעת רבים מאנשי המקצוע איתם שוחחתי סבורים שפגעי מזג אויר קיצון בכלל והצפות בפרט מחייבים הערכות ממשלתית שונה. ״הטיפול בהצפות הוא באחריותם של משרדי ממשלה רבים שכידוע לא מצליחים לעבוד טוב ביחד ולכן גם כאן דרוש פרויקטור שיתאם בין משרדי הממשלה  השונים  אחרת המראות הקשים

של החורף האחרון יחזרו שוב״ אומר לנו חיים מסינג מנהל מחוז מרכז בקק״ל ובעברו מנכ״ל הרשות למלחמה בסמים וגם שם חווה את חוסר התאום המשווע בין משרדי הממשלה. אחת הערים שנפגעו צורה הקשה ביותר כאמור היא נהריה

שם חצו כמויות הגשמים את הממוצע הרב- שנתי. ביומיים ירדו בצפון הארץ יותר מ100- מ"מ במיוחד בחלקים הצפון מערביים, מה שגרם להצפות גדולות בעיר. נהריה הפכה תוך ימים לעיר מוכת אסון, התשתיות נהרסו  כמעט כליל, ממדי ההרס שזרע השיטפון נאמדים בנזקים  במיליארדים. השיטפון גרם גם לנזקים כבדים לכבישים, מדרכות, מדרגות גינון, מערכות חשמל ועוד -נזקים אדירים   נגרמו  גם לעשרות בתים פרטיים ודירות, מסעדות, מרכזים מסחריים ועשרות כלי רכב. קניון ״ארנה״ בעיר ספג נזקים של מיליארדים, לאחר שהחניה וקומת המרתף של המקום הוצפו במים עד לגובה של יותר משני מטר. ארוע חריג גדול נרשם באחד מבסיסי חיל האוויר בדרום הארץ . – על אף קרבת הבסיס לנהר והחשש להצפתו, מטוסי הקרב לא פונו מההאנגרים בהם אוחסנו ואלו התמלאו מים והשביתו

את המטוסים. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן החליט מייד לאחר השטפונות בתחילת השנה לבדוק את ההצפות וההיערכות למניעתן. במסגרת הביקורת ייבחנו משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. "לצערנו, פגעי מזג האוויר האחרונים הסתיימו בקורבנות בנפש ובנזק רב לתושבים, לרשויות ולעסקים. אירועים אלו חידדו את הצורך בקיומה

של ביקורת מערכתית הצופה פני עתיד, אשר תבחן, בהתאם לתפיסת הביקורת הבינלאומית, את היערכותם של הגופים הציבוריים לשינויי האקלים ולפגעי מזג האוויר"." ההיערכות של מדינת ישראל לשינויי האקלים וההתחממות הגלובלית והשלכותיהם על הציבור. במסגרת מטלות הביקורת השונות, משרד מבקר המדינה יבחן בשנים הקרובות את ההיערכות של

משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, רשויות הניקוז וגופים ציבוריים שונים להתגוננות ממקרים של אירועי מזג אוויר קיצוניים. עם זאת, בעקבות ההצפות החוזרות במקומות המועדים בחורף האחרון ואשתקד, הביקורת צפויה לבחון תחילה את היערכות הגופים הציבוריים לנושא של הצפות ושיטפונות״

משרד החקלאות משקיע 146 מיליון למניעת שיטפונות

במשרד החקלאות  החליטו  להערך  כדי למנוע את השיטפון הבא. משרד החקלאות יעביר לרשויות הניקוז תקציב של 146 מיליון₪ לפרויקטים של ניהול סיכוני שיטפונות, מתוכם כ96- מיליון ₪ לטובת ביצוע עבודות תשתית כבר בשנה הקרובה לביצוע עד דצמבר הקרוב. התקציב הוא תולדה של שני נוהלי תמיכה שפרסם המשרד לרשויות הניקוז לטובת תקצוב תשתיות ניקוז ומים. בין הערים שיזכו להגנה מפני

שיטפונות:  נהריה, יבנה, אילת, חיפה והקריות, נוף הגליל, אופקי

ם, ירושלים, חדרה ורבות נוספות. המשרד פועל להבאת תקציבים נוספיםלנושא. התקציב הגדול הוא תולדה של מאמצים גדולים של גורמי המקצוע במשרד בשנים האחרונות להציף, תרתי משמע, את הצורך בהסדרת הנושא, מאמץ ששיכנע את משרד האוצר להעביר תקציבים לנושא. גם החורף הגשום האחרון סייע לגורמי המשרד בעניין, וכן גם במשרד האוצר הבינו את הצורך האמתי הקיים. בנוסף, בזכות העבודה המאומצת של המשרד, גופי התכנון דורשים כיום מגורמי תכנון תשתיות לאומיות לכלול כבר בתהליך התכנון את פתרונות הניקוז, וכך תוכניות הפיתוח בשנים האחרונות כוללות התייחסות למרכיב זה, במסגרת התקציב שישקיע המשרד, יזכו שבע תוכניות למימון מלא של המדינה )100%( במסגרת התוכנית הממשלתית להאצת פרויקטי תשתיות

הכוללים מרכיב של הסדרת הניקוז. ניקוז אזורי התוכנית נועדה לעודד מימוש מהיר לפרויקטים בביצוע או כאלה שתכנונם הסתיים, בכדי לסייע בידם להתבצע במהירות, ולכל היותר עד סוף השנה .)2020( המימון המלא נועד בעיקר עבור פרויקטים יקרים שבמצב רגיל מתקדמים בקצב איטי יחסית. בזכות התקציב של המשרד הם יואצו, ותוכנית שהיתה עתידה להימשך מספר שנים תקוצר באופן

מהותי. מעבר לתוכניות המימון המלא, יעניק המשרד מימון ל- 61 פרויקטים נוספים בהיקף של בין 90% ל60%- מעלות הפרויקט על סמך היותו מקדם צרכים

לאומיים, כדוגמת פתרונות דיור ותחבורה, לצד קריטריונים סוציו-אקונומיים ופריפריאליים, באופן בו רשויות ניקוז בפריפריה אשר להן רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר יזכו לתמיכה גבוהה יותר. התקציב יועבר לטובת תכנון הפרויקט וביצועו בפועל לפי התוכניות השונות. בין הפרויקטים הנתמכים תינתן הגנה לעיר חיפה על ידי הגדלת מאגר ברוך, כך שיוכל לקלוט יותר מים מנחל הקישון, ולהגן על

מפרץ חיפה מפני הצפות באירועי קיצון. גם העיר אילת תזכה להגנה מהצפות מנחל הערבה ומירדן בזכות הקמת תעלת הגנה בפאתי העיר, שתמנע הצפות באירועי גשם קשים. העיר יבנה בשנים האחרונות נהנית מפיתוח ובינוי נרחבים, ועל כן מחויבות פעולות להגנה על העיר מנחל שורק שעובר בתוכה, גם בכדי למנוע עיכוב בתוכניות

פיתוח וכן למנוע הצפה.

נהריה למעלה תוכנית נוספת שתצא לפועל בזכות התקציב היא תוכנית "נהריה במעלה," במסגרתה תוכננה בניית מאגרי ויסות מים במרחב

מעלה כביש 70 תוך פינוי מחצבת יחיעם. בהמשך יבוצע איסוף נגר הנוצר באגן

שבמורד כביש 60 על ידי בניית מאגר נוסף. כל זאת על מנת לדאוג לכך שהמים לא יגרמו נזקים ללב העיר. את תהליך התכנון והביצוע מלווה ועדה ממשלתית, והכוונה היא לבצע כבר לפני החורף הקרוב עבודות שיסייעו לצמצום ההצפות בעיר נהריה. דוגמה נוספת היא נחל בית לחם, אשר זורם במועצה אזורית עמק יזרעאל באזור גבעות אלונים עובר בסמוך לרמת ישי, כפר יהושע ושדה יעקב. הנחל הציף שטחים חקלאים וגרם לתופעות של הצפות וסחיפת קרקע בשטחי המשקים.מטרת התקצוב היא להסדיר את תוואי הנחל לכל אורכו ולמנוע הצפות, לצד ניצול ההזדמנות לבצע שיקום נופי אקולוגי בנחל ויצירה של דרך אופניים ומטיילים לאורכו. באופן דומה יוסדר גם נחל הבשור, אשר זורם במועצה אזורית רמת נגב סמוך לקיבוץ אשלים. פיתוח האזור סמוך לנחל גרם לזרימות חזקות בנחל ולהצפות בשטחים המפותחים

פרויקט ההסדרה יביא לפתרון במעלה הנחל ולאורכו, וכן במורד השטחים הפתוחים בכדי לצמצם את ההצפות לצד יצירת הסדרה

נופית. משרד החקלאות ימשיך לתמוך ולקדם פרויקטים שונים לטובת הניקוז הכלל ארצי וכן ניקוז מי הנגר, כך שבחורפים הבאים נוכל למנוע חלק גדול מהנזקים הנגרמים על ידי מזג האוויר. במשרד מדגישים כי היקף התקציבים מחייבת את רשויות הניקוז להתגייסות ולמאמץ יוצא דופן בכדי לממש ולבצע את התוכניות ולנצל את התקציב שהעמיד המשרד לטובה .

מרבית מי הגשמים שאינם נספגים באדמה (מי נגר) מגיעים בסופו של דבר לים במקום למאגרי המים. הפתרונות קיימים ומקודמים  באופן וולונטרי  על ידי קק"ל והרשויות  המקומיות  אך הממשלה עד היום לא הסדירה את הנושא ואנחנו משלמים ביוקר על מי התפלה. בינתיים ימשיכו לזרום עוד הרבה מים לים. במדינת ישראל קיים כמעט באופן תמידי מחסור במים, בשנה ממוצעת נאגרים בישראל מים טבעיים בכמות של כ – 1,400 מיליון מ"ק לעומת כמות של כ- 1,570 מיליון מ"ק צריכה, כך שנוצר חוסר של 170 מיליון מ"ק בכל שנה. על פי

הנתונים של רשות המים כ80%-  ממי נגר (מי גשם עילאיים שאינם נספגים בקרקע) מגיעים בסופו של דבר לביוב ומשם לים פרויקט ההסדרה יביא לפתרון במעלה הנחל ולאורכו, וכן במורד השטחים הפתוחים בכדי לצמצם את ההצפות לצד יצירת הסדרה

נופית. משרד החקלאות ימשיך לתמוך ולקדם פרויקטים שונים לטובת הניקוז הכלל ארצי וכן ניקוז מי הנגר, כך שבחורפים הבאים נוכל למנוע חלק גדול מהנזקים הנגרמים על ידי מזג האוויר. במשרד מדגישים כי היקף התקציבים מחייבת את רשויות הניקוז להתגייסות ולמאמץ יוצא דופן בכדי לממש ולבצע את התוכניות ולנצל את התקציב שהעמיד המשרד לטוב. מרבית מי הגשמים שאינם נספגים באדמה (מי נגר) מגיעים בסופו של דבר לים במקום למאגרי המים. הפתרונות קיימים ומקודמים  באופן וולונטרי  על ואינם נשמרים במאגרי המים של ישראל. רק בחורף שעבר דיווחה חברת מקורות כי במאגרים חסרים למעלה ממיליארד מטר                                        קוב מים נכון לסוף שנת ,2017 ובהתאם

לתחזיות המחסור צפוי לגדול ב20%- נוספים בשנים הבאות.  ישראל  אמנם  השקיעהבמתקני התפלה שמייצרים מי התפלה, (לא זולים) והיא עומדת בחזית המדינות המתקדמות בכל הקשור להתפלה, אך בכל הקשור לאיסוף מי הגשמים, ישראל מפגרת

אחרי רוב העולם המערבי. כאמור, על פי נתונים שנמסרו ע"י ד"ר עמיר גבעתי, מנהל תחום מים עיליים בשירות ההידרולוגי ואחראי מחקרים של רשות המים, בישראל מצטבר מדי שנה נפח של כ200- מיליון קוב

מים (תפוקה שנתית של שני מתקני התפלה.) 20% מתוכם, כ40- קוב מגיעים למאגרי המים אך כ80%- מהם נתפסים בקולטני הביוב הקיימים בצידי הכביש ומגיעים בסופו של דבר לים. המים לא רק הולכים לאיבוד אלא גם אוספים איתם בדרכם אל הים לכלוך וכימיקלים שנמצאים על הכביש ומזהמים גם את אקוויפר החוף ואת הדגה. בזבוז המים הזה רק ילך ויחריף בשנים הקרובות כי ככל שהישובים בערים בישראל צפופים יותר ויותר מים מגיעים לים. בעיר ת"א הצפופה למשל, כ90%- ממי הנגר מגיעים בסופו של דבר לים. המצב הזה רק ילך ויחריף כי הצפיפות בערים הולכת וגדלה עקב הגידול בבנייה שמותאם לגידול באוכלוסיית ישראל. המצב הזה הוא לא מצב נתון ורוב מדינות העולם המפותחות משקיעות מאמצים רבים כדי לשמר את מי הנגר ומשתמשות בהן להשקיה ואף לשתייה. פתרון אחד פופולרי בעולם הוא בניית אגמים מלאכותיים כפי שנעשה בעיר ראשון לציון בו נבנו תשעה אגמים מלאכותיים שקולטים את המים והעיריה עושה בהם שימוש חוזר. פתרון פופולרי נוסף הוא הביופילטר – מתקן לקליטה ואיסוף מי שתייה שמותקן כיום בשלוש

שכונות בערים: כפר סבא, רמלה ובת-

ים במימון קק"ל והרשות המקומית. הביופילטר מסוגל לקלוט ולטהר כ90%- מי נגר. הביופילטר אינו יקר במיוחד ועולה כ1.5- מיליון ₪ ויכול לטהר מים בשכונה בינונית כך שבעלות של כ- 15 מיליון ₪ עיר בינונית יכולה לטהר את מרבית מי הנגר שלה ולעשות בהם שימוש חוזר.  במדינות  כמו  אוסטרליה וחלק ממדינות אירופה לא ניתן לקבל טופס 4 (טופס אישור לאכלוס) ללא פתרון למי הנגר, אבל בישראל הממשלה לא הסדירה את נושא איסוף וטיהור מי הנגר וכרגע הכל  נעשה בצורה וולונטרית וכל רשות מקומית פועלת בדרכים אחרות, אם בכלל,

לאיסוף וטיהור מי הנגר. קק"ל ומרכז השלטון המקומי מנסות לקדם פתרון לנושא ובשנים האחרונות מקדמות מודל במסגרתו כל רשות מקומית תחויב להקים מתקני טיפול במי נגר והממשלה תשפה את הרשויות המקומיות על כל קוב מים שהן יאספו מחשבון המים הכללי שמשלמת הרשות המקומית למקורות. "תוכנית כזאת היא בשורה לאזרחי ישראל" מסביר חיים מסינג מנהל מרחב מרכז בקק"ל, "אם יינתן שיפוי לרשויות המקומיות על המים שיחסכו, זה יתמרץ אותן להקים מתקנים לטיפול במי נגר והדבר יוביל להוזלה של מחירי המים לצרכן, כי ייוצרו לערים מאגרי מים שעלותם זולה מהמים שבהם הם משתמשים כיום, שחלק גדול מהם מגיע ממתקני ההתפלה